הרגילו אותנו במשך עשרות שנים שקרנות צמיתה מיועדות לפילנתרופים בעלי הון וארגונים גדולים בלבד. האמת היא שקרן צמיתה הינה הדרך לחסוך לכל מטרה אישית.

את הפריצה של קרן צמיתה למודעות הציבור כמוצר עממי לכל אחד הובילה יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, לאחר שהתנתה את אישור פרויקט התחדשות עירונית בהקמת קרן צמיתה לתחזוקת הנכס. ההחלטה התקדימית עוררה ועדי בתים לאמץ את הרעיון ולהקים קרן צמיתה משלהם. והיא גם הזכירה לנו מה גרם ללקוחותינו להחליט על הקמת קרן צמיתה.

בפוסט הזה נסקור את 4 המטרות הנפוצות ביותר של אנשים פרטיים שהקימו קרן צמיתה. ולמקרה שלא בדיוק הבנתם מה היא קרן צמיתה, ההסבר לפניכם:

מה היא קרן צמיתה?

קרן צמיתה הינה קרן חיסכון והשקעה שייעודה המוצהר הוא לשרת את הנהנים ממנה לעולמי עד. עם הקמת הקרן מוזרם אליה היקף הון משמעותי שאמור להישאר בקרן לצמיתות. כאשר רק פירות הקרן – התשואה – ניתנים למשיכה.

דוגמה: קרן צמיתה שהמדיניות שלה קובעת שכל התשואה תועבר למטרות הקרן. לקרן הופקדו 1,000,000 (מיליון) שקלים והתשואה השנתית שלה היא 5%. בהתאם לכך, יקבלו המוטבים של הקרן 50,000 שקל בשנה. כל שנה. לעולמי עד. כאשר מיליון השקלים שהופקדו בהקמת הקרן לא ניתנות למשיכה אף פעם.

כיום כמעט ואין בארץ קרנות צמיתה מאחר והקמת קרן כזו דורשת הפקדת הון משמעותי מאוד, על מנת שהתשואות יספיקו למימון המטרה לשמה הוקמה הקרן. הדוגמה שהבאנו מדגימה את זה היטב – מיליון שקל מייצר "רק" 50 אלף שקל בשנה. מעט מדי למימון פעילות משמעותית באופן שוטף.

קרן צמיתה מייתרת את הצורך בגיוס הון שוטף לכל הוצאה קבועה ומתמשכת שניתן לצפות מראש. ההוצאות השוטפות מכוסות בכל עת על ידי תשואות הקרן.

תיק ההשקעות של קרן צמיתה בנוי בדרך כלל בהסתכלות ארוכת טווח מאוד. לרוב לא יכלול התיק נכסים רבים בסיכון גבוה, בשל הצורך בתשואה חיובית וודאית ככל הניתן. מהסיבה הזאת נכסים אלטרנטיביים מהווים בדרך כלל מעל 60% מהרכב התיק.

מדיניות משיכת הפירות מקרן צמיתה משתנה מקרן לקרן, וברוב המקרים היא כוללת הגבלה על היקף התשואה הניתנת למשיכה בפועל, וזאת על מנת לשמור על השווי הריאלי של הקרן לאחר אינפלציה. בנוסף, מאפשרת מגבלה זו להגן על הפסדי הקרן בתקופות של מיתון ומשברים כלכליים.

קרן צמיתה מאפשרת לנו לבנות לעצמנו יסודות פיננסיים סולידיים לאורך זמן. קסם המילה "צמיתות", מבטיחה לנו כי הכסף יעבוד בשבילנו ובשביל המטרות שלנו לצמיתות, ולא לתקופה קצובה בלבד.

את ההון שיופקד לקרן נוכל להפקיד בתשלום אחד (לדוגמה: לאחר קבלת ירושה או מכירת נכס), או בהפקדה חודשית קבועה. אין חובה להפקיד הכל עם הקמת הקרן.

4 הסיבות הנפוצות ביותר לקרן צמיתה פרטית

כמי שמלווה קהל חוסכים משמעותי ומנהלת את השקעותיהם, מתמחה 'הירשוביץ פתרונות' בהקמת קרנות צמיתה. קרנות הצמיתה שמנהלת 'הירשוביץ פתרונות' מוקמות בליווי צמוד של מתכנן פיננסי בכיר, עם התואר הבינלאומי היוקרתי CFP, וזאת על מנת להבטיח ככל הניתן שהקרן אכן תניב את התוצאה הנדרשת.

מיומנות זו בחיזוי תהליכים ארוכי טווח ותכנון פיננסי מותאם, הביאה לגידול משמעותי בהיקף קרנות הצמיתה המנוהלות על ידי 'הירשוביץ פתרונות'. וכשיש כמות, יש גם נתונים. או איך שקוראים לזה המתמטיקאים – סטטיסטיקה.

ובכן, הסטטיסטיקה קובעת שאלו 4 הסיבות הנפוצות ביותר להקמת קרן צמיתה פרטית:

1. חיסכון לילדים נטולי יכולת

מדי שנה נולדים בישראל אלפי ילדים הסובלים ממומים מולדים לכל חייהם. מדובר בתסמונות שונות, אוטיזם ומחלות נוספות שהופכות את הילד כמוגבל לכל חייו. הורים לילדים או בוגרים נטולי יכולת נוטים להקים קרן צמיתה למימון מחיית המוגבל לכל חייו.

הקמת קרן צמיתה לילד או בוגר מוגבל נובע מהחשש כי לא יהיה מי שידאג עבורו לאחר שהוריו יגיעו לגיל פרישה, ועל אחת כמה וכמה לאחר פטירתם. ניהול החיסכון בקרן צמיתה ייעודית מסיר את הדאגה מכך שהאחים והאחיות ישתמשו בירושה לצרכים אישיים אחרים וימנעו מהילד המוגבל את מחייתו כנדרש.

מאחר ומדובר בקרן צמיתה, היא נשארת גם לאחר פטירת הילד המוגבל. לכן ישנם הורים רבים שקובעים במדיניות הקרן כי היא תשמש לסיוע לבעלי מוגבלויות אחרים לאחר פטירת בנם המוגבל.

סכום הקרן בממוצע: 1,500,000 ש"ח.

שיטת ההפקדה הנפוצה ביותר: הפקדה חודשית בגובה הקצבה מביטוח לאומי.

2. קופת ועד בית

עבור כל דייר זה נשמע פשוט יחסית. בכל חודש מגיע יו"ר הועד לגבות תשלום, והוא בתורו מעביר את הכסף למנקה ולאנשי האחזקה של הבניין. אבל מה שלדייר הממוצע נחשב לחלק משגרה קלילה, זה הסיוט של כל ועד בית.

ראשי ועדים בבנייני מגורים נאלצים לא אחת להיגרר להליכי גבייה לא נעימים מול דיירים שלא משלמים במועד. מה שמוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד התקין של הבניין. וכשהבניין לא מתוחזק נכון כל השכנים זועמים. מה שמוביל לא אחת לסכסוכים יצריים מיותרים, ואפילו להליכים משפטיים.

על מנת למנוע מצבים כאלו החלו ועדי בתים ליזום מהלך שמהותו הקמת קרן צמיתה שתממן את הוצאות התחזוקה החריגות לעולמי עד. בעלי הדירות מפרישים סכום משמעותי חד פעמי לקרן, ולא נדרשים לשלם אף פעם לוועד הבית סכום גבוה מהרגיל.

הקמת קרן כזו נהוגה בעיקר בבניינים בהם הדיירים בעלי יכולת ולא מתנגדים להוצאה חד פעמית גבוהה. דיירים בעלי אמצעים גם בקיאים בדרך כלל באפשרויות הרבות שעולם ההשקעות מציע, ולכן מבינים שבטווח הארוך ההפקדה הזאת משתלמת ביותר.

סכום הקרן בממוצע: 25,000 ש"ח לדייר.

שיטת ההפקדה הנפוצה ביותר: הפקדה חד פעמית במעמד רכישת הדירה.

מאחר ומדובר בקרן צמיתה, בעוד המגורים שלנו בבניין לא מובטחים לעולם ועד. מומלץ לקבוע במדיניות הקרן מנגנון משיכת סכום ההפקדה החד פעמית של הדייר, בהתקיים תנאים מסוימים. לדוגמה: בתנאי שהרוכש הפקיד לקרן את הסכום שמשך המוכר ו/או בכפוף למגבלת משיכות שנתית ו/או רק מתשואת הקרן.

3. פנסיה לא רק לעצמנו

בעוד הדור הצעיר נהנה מחוק פנסיית חובה, המבוגרים יותר עבדו במשך שנים ללא הפרשות פנסיוניות. התוצאה היא שרבים מהישראלים נדרשים להפקיד מדי חודש חלק מההכנסה שלהם לחיסכון שישמש למחייתם בגיל פרישה. הדבר נפוץ גם בקרב צעירים, בדגש לעצמאים, מאחר ולא תמיד פנסיית חובה מספיקה לרמת המחיה שהורגלנו אליו ואנו מעוניינים לשמר גם לאחר גיל פרישה.

החיסכון לגיל פרישה מופקד על ידי החוסכים במגוון מכשירי חיסכון והשקעה. החל מקופות גמל וקרנות השתלמות ועד לקופות גמל להשקעה ופוליסות פיננסיות.

מול כל אלה, יש לא מעט חוסכים שבוחרים לחסוך לגיל פרישה דווקא באמצעות הפקדה לקרן צמיתה. במקרים רבים מדובר בהחלטה של הרגע האחרון, כאשר החוסכים מושכים את כלל החסכונות (קופת גמל, קופת גמל להשקעה, קרן פנסיה, קרן השתלמות, פוליסה פיננסית) עם הגעתם לגיל פרישה – ומפקידים את הסכום המצטבר בהפקדה חד פעמית לקרן צמיתה.

הרעיון פשוט: במקום למשוך כל חודש אלפי שקלים מהחיסכון הפנסיוני, עד לשלב שהוא מתרוקן לחלוטין. באפשרותנו לחיות מפירות הקרן מבלי לגעת בהפקדות, באמצעות משיכת התשואה בלבד. כתוצאה מכך יהנו היורשים שלנו מירושה מכובדת. או לחילופין, נוכל להקדיש את ההון שלנו לצורך קידום מטרה נעלה עבורנו ולהנציח את שמנו לעולמי עד.

הקמת קרנות צמיתה כחלק מתכנון פרישה הופכת לנפוצה יותר ויותר ככל שתוחלת החיים עולה וציבור החוסכים מבין כי נדרשת פעולה כירורגית על מנת להבטיח את מחייתנו עד להגעתנו לגיל 120.

סכום הקרן בממוצע: 3,000,000 ש"ח.

שיטת ההפקדה הנפוצה ביותר: הפקדה חד פעמית בגיל פרישה מהסכום שהצטבר בכל מכשירי וקופות החיסכון.

4. קרן פילנתרופית פרטית

אנו חיים בעולם הזה פעם אחת. כל אחד יודע כי ביום מן הימים הוא יהפוך לעפר ואפר, ולכן ככל ומתבגרים מתחזק הרצון להשאיר מורשת כלשהי. מן כמיהות נפשית להישאר אחרינו מורשת מהותית. משהו שינציח אותנו לעולם ועד.

בעוד פילנתרופים גדולים משאירים אחריהם קרנות צמיתה גדולות שנועדו לממן קמפוס אקדמי על שמם, או כל מטרה נעלה אחרת. גם האזרח הקטן רוצה דבר כזה.

העובדה כי עולם ההשקעות נגיש כמעט לכל אחד ואחת, ומנועי חיפוש כמו גוגל מספקים לנו את כל הידע הנדרש לתכנון עתיד פיננסי טוב יותר. מובילה גם משקי בית פשוטים להפקיד מדי חודש סכום מסוים לקרן צמיתה שתקדם את המטרה הנעלה בעיניהם לעולמי עד ותנציח את שמם. החל מסיוע לנזקקים ודאגה לשוויון חברתי ועד לחקר מחלות חשוכות מרפא וטיפול במשבר האקלים.

קרן פילנתרופית פרטית לא מספקת במקרים רבים תשואה מספיקה להקמת ארגון שיעמוד בזכות עצמו, ולכן היא משויכת בדרך כלל לעמותה, ארגון או גוף שאנו מאמינים כי יקדם את מטרתנו וינציח אותנו לאורך זמן. בחלק מהמקרים, מדובר גם במספר גופים נפרדים.

סכום הקרן בממוצע: 1,200,000 ש"ח.

שיטת ההפקדה הנפוצה ביותר: הפקדה חודשית קבועה של 1,000 ש"ח בחודש למשך 30 שנה, כאשר הקרן מתחילה לפעול רק בתום תקופת ההפקדות.

לסיכום

קרן צמיתה היא הדרך הטובה ביותר לחסוך עבור כל הוצאה קבועה ומתמשכת שניתן לצפות מראש – ולהבטיח שהסכום שנחסוך יישאר ולא יקטן. וכמאמר המשורר: "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה".