בפברואר האחרון דווח שג'ף בזוס, מייסד אמזון, מעוניין למכור כ-50 מיליון מהמניות שברשותו. לצורך כך הוא הגיש תוכנית לרשות ניירות ערך האמריקאית לפיה ימכור את המניות לאורך השנה הקרובה, כלומר עד פברואר 2025. בזוס הוא "בעל עניין" באמזון. בעלי עניין הם מי שמחזיקים 5% ומעלה ממניותיה של חברה או שהם נושאי משרה בכירים בה כמו מנכ"לים ודירקטורים. כשאנשים שמוגדרים בעלי עניין מוכרים או רוכשים מניות של החברה בה יש להם עניין ובה הם מוגדרים בעלי עניין, עליהם לדווח על כך לציבור.

בישראל עושים זאת באמצעות הבורסה לניירות ערך שמדווחת מדי יום על עסקאות בעלי עניין, אם היו כאלו. חריגות הן עסקאות בעלי עניין שנעשות עם בעלי עניין אחרים באותה חברה. עסקאות אלו, שאינן אמורות להשפיע על המסחר, לא חייבות בדיווח. אבל מדוע מוטלת חובת דיווח על עסקאות של בעלי עניין?

בעלי עניין יודעים טוב יותר מכל משקיע אחר מה קורה בחברה. אם מדובר בנושאי משרה בחברה, סביר להניח שהם יודעים לפני הכל על עסקה שמתרקמת או עסקה שנופלת. אם מדובר בבעלי מניות מחמישה אחוזים ומעלה, סביר להניח שגם הם חשופים למידע, לרוב באמצעות נציגיהם בדירקטוריון ובכלל, בזכות העובדה שהם מחזיקים אחזקה משמעותית בחברה.

משכך, עסקת מכירה או קנייה שלהם היא בעלת משמעות עבור המשקיעים "הקטנים" במניה. רכישה והגדלת אחוז המניות שברשות בעל העניין תצביע לרוב על הבעת אמון במניית החברה. ואולי, מי יודע, על מידע מוקדם על עסקה גדולה שתעלה את ערך/רווחיות החברה וממילא את שווי מניותיה. ובאותה מידה להפך. כלומר, כשבעל עניין מוכר/מקטין/מצמצם את האחזקות שלו, ייתכן שמידת האמון שלו בחברה ירדה וייתכן שהוא יודע משהו שהציבור עדיין לא יודע.

אגב, מחקרים הוכיחו מתאם מאוד מעניין בין עסקאות בעלי עניין להתפתחויות עתידיות בחיי המניה. התברר כי בטווח של חצי שנה "היכו" בעלי העניין את השוק. אם הם מכרו מניות, ביצועי המניה ירדו בתוך (עד) חצי שנה. אם הם רכשו מניות, ביצועי המניה עלו בתוך חצי שנה. גם אם לא נמצא קשר נסיבתי בין הדברים, המספרים לא משקרים. כנראה שעסקאות בעלי עניין מספרות לנו משהו.

לא להתעלם מעסקאות בעלי עניין

בשל אופיין של חברות טכנולוגיה שרובן נולדות כחברות הזנק ודורשות השקעות לאורך זמן, יש יותר בעלי עניין (מחזיקי אופציות ומענקים אחרים) שירצו למכור ולממש את השקעתם. אבל לאחרונה אנחנו עדים לעלייה במספר עסקאות המכירה של בעלי עניין בחברות הטכנולוגיות. למעשה נרשם שיא של שלוש שנים במספר בעלי העניין בחברות טכנולוגיה בארה"ב שמוכרים מניות (מול בעלי עניין שקונים כמובן).

מה זה אומר? אין לדעת בדיוק. אבל אני יכול לומר מה זה לא. זה לא דבר להתעלם ממנו. כדאי לבדוק את היחס בין המוכרים והקונים. מה יודעים בעלי העניין שאנחנו לא יודעים? מה גרם להם למכור או לצמצם את האחזקות שלהם? אולי הם חשים שהגענו לרוויה במדדי הטכנולוגיה או שמחירי מניות סקטור הטכנולוגיה ששברו שיאים, כבר לא מתקשרים עם המציאות הכלכלית הריאלית. ואולי הם, כבעלי עניין, יודעים שהחברה שלהם מיצתה את פוטנציאל הצמיחה שלה או שהמציאות הגיאופוליטית תפגע במצבה הכלכלי.