מדהים. אחת הממשלות הביקורתיות והעוינות ביותר לישראל היא זו שיושבת במדריד. ממשלת השמאל של ספרד הכירה במדינה ערבית, האשימה את ישראל בפשעי מלחמה ואפילו הודיעה כי תצטרף לתביעה נגד ישראל בהאג – תביעה בה מואשמת ישראל ברצח עם, לא פחות.

כאילו לא די בכך, שרה בממשלת השמאל במדריד הכריזה ש"פלסטין" תהיה חופשית מהנהר עד הים. אמירה שגם השמאל בישראל רואה כאנטישמית. ספרד, כמו מספר מדינות אחרות ביבשת, אף הכריזה אמברגו נשק על ישראל. אבל ראו זה פלא, הגדילה את הרכש הביטחוני שלה בישראל שהגיע ליותר ממיליארד אירו והוא אמור לעלות עוד ואולי הרבה יותר מסתם עוד.

תמורות גיאופוליטיות

את האנומליה הזאת שאפשר למצוא גם בצרפת השכנה, אפשר לתרגם לכסף בתיק ההשקעות אך טרם אגיע לזה אציין כמה דברים שחשוב לדעת על התעשיות הביטחונית והסחר העולמי באמצעי לחימה:

א. מדינות נאט"ו שזלזלו במשך שנים בהתחייבותן להקדיש 2% מתקציבן להוצאות ביטחון, התעוררו והבינו, באיחור, שהן חייבות להשקיע הרבה יותר. האיום הרוסי הוא איום הייחוס המיידי אבל מרחיקי ראות כבר מבינים לאן מועדות פניה של היבשת בעשורים הקרובים. כך שהתחמשות היא לא מותרות כי אם צורך קיומי.

ב. לצד האיומים המתרבים באירופה, חשוב לזכור כי בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, חלו תמורות גיאופוליטיות חסרות תקדים שהשפיעו על העולם כולו. למותר לציין את המתח בים הסיני, בדרום מרכז אסיה, בצפון מערב הודו ועוד. שלא לדבר על המתרחש במזרח התיכון בין המדינות הסוניות ומובילת הציר השיעי, איראן.

ג. ההתקדמות הטכנולוגית המהירה יצרה אתגרים רבים שמחייבים מענה. יצרני אמצעי לחימה שהשכילו להבין זאת יצאו נשכרים. התעשייה הביטחונית של ישראל היא אחת מהראשונות להבין זאת. ולא מעכשיו. יתרה מזו, ישראל מציעה מוצרים שכבר עברו טבילת אש, שנוסו בשדה קרב אמיתי ולא בניסויים מעבדתיים.

קחו למשל את מערכת החץ שהגרמנים (ורבים אחרים) עומדים בתור לרכוש. המערכת הזאת הוכיחה את עצמה באפריל האחרון בזמן אמת מול מאות טילים בליסטיים, טילי שיוט ונחילי כטב"מים. מערכת ההגנה האווירית של ישראל נחשבת לאחת הטובות בעולם. כן, למרות מה שקוראים ושומעים. אין הגנה הרמטית. ואין עוד מדינה בעולם שמחזיקה מערכת כה מתקדמת שכבר הוכיחה את עצמה, כאמור.

כך נוצרה האנומליה ממנה אפשר "לעשות כסף". פוליטיקאים מהשמאל יכולים להכריז השכם והערב שלישראל אין זכות קיום. אך כשהקיום של מדינתם נמצא בסכנה, הם מוכנים לעשות הרבה מאוד, ולשלם תמורת הציוד הצבאי שישראל מפתחת, מייצרת ומוכרת. אז איפה זה תופס אותנו? בתיק ההשקעות שלנו.

צריך לדעת לנצל הזדמנויות גם כשהעולם כולו מתנדנד. דווקא עכשיו כדאי להגדיל את האחזקה בסקטור הביטחוני. לא רק בחברות אמריקאיות דוגמת ריית'און ולוקהיד מרטין, אלא גם ובעיקר, בחברות ישראליות או סמי ישראליות שלא תמיד נמצאות בכותרות, אך הנשק שהן מייצרות – כותב אותן.

תשואה פנומנאלית

רק כדי לסבר את האוזן. הנה נתונים כמעט עדכניים (הם נכונים למאי האחרון): תעודת סל שמורכבת מניירות של חברות ביטחוניות בלבד, הניבה מאז פרוץ המלחמה יותר מ־42%, תשואה פנומנאלית שיש בה כדי לייצר הגנה מפני אי הוודאות בשווקים.

שוב, חשוב לציין את זה שהתוצרת של התעשיות הביטחוניות של ישראל מבוקשות בגלל שהן כבר נוסו בשדה הקרב. החשש מפני לחץ ערבי לחרם שיפיל את חברות הנשק הישראליות, הוא חשש שווא משום שתכל'ס, אין הרבה אלטרנטיבות לנשק הישראלי. זה לא שהערבים מחזיקים תעשיית נשק מפותחת. הם בעצמם, כלומר חלקם, רוכשים נשק ישראלי, גם אם הוא נעטף לעיתים באריזה הודית או אמירתית. בשורה התחתונה – הטובים לנשק. אם זה המצב הגיאופוליטי בעולם, אין סיבה לא לעשות מזה כסף.