הירידה החדה ביותר במחירי הסחורות מאז ומעולם, כלומר מאז שהחלו לנטר ולעקוב אחרי המחירים, התרחשה בימים האחרונים של חודש אפריל. אולי שמעתם על זה, אבל סביר יותר להניח שלא. האירועים בעולם כה מהירים ואינטנסיביים כך שצניחת מחיר הקקאו בעשרות אחוזים תוך יממה אחת העסיקה בעיקר ספקולנטים ואוהבי שוקולד.

כן. קקאו. מה שכולם זוכרים כמשהו מתוק בפה, אבל במציאות, לפני הסוכר והממתיקים, הוא חומר מר ואפילו קצת תפל. אז מה קרה, מדוע עלו המחירים ואיך הם התרסקו בעשרות אחוזים?

את הסיפור הזה צריך להתחיל באפריקה, ליתר דיוק במערב היבשת, בחוף השנהב. חוף השנהב היא אחת היצרניות הגדולות בעולם של קקאו. קקאו משמש חומר גלם בתעשיית המזון, בעיקר בתחום השוקולד, אך לא רק. בשנה האחרונה חלה ירידה משמעותית ביבולי הקקאו של חוף השנהב. ההיצע הצטמק אך הביקוש נותר קשיח. במערב אוהבים שוקולד ומוכנים לשלם תמורתו.

החוזים על הקקאו החלו לטפס עד שזינקו. היו משקיעים וכמובן ספקולנטים, שזיהו את ההזדמנות ורכשו עוד ועוד חוזים. המחירים המשיכו לטפס. מתחילת שנת הכספים עלה מחיר הקקאו ביותר מ־170%. כלומר, בתוך ארבעה חודשים בלבד. זינוק דרמטי ללא ספק. חלקו בשל המחסור וחלקו בשל התערבות ספקולנטים.

הראלי הזה היה חריג וצד את עיניה של העיתונות הכלכלית, אבל עליית המחירים נבלעה בגל ההתייקרויות העולמי שנובע מסיבות רבות. הדרמה הגדולה התרחשה בסוף החודש שעבר, אז, בין 29 לאפריל ל־30 באפריל, צנחו מחירי החוזים ב-30%.

איך זה קרה? האמת היא שהיה אפשר לראות סימנים מקדימים. המחסור שהחל לפני כשנה הביא חקלאים במדינות נוספות לעבור לגדל קקאו או להרחיב את שטחי הגידול. כך למשל ניגריה שנחשבת למפיקת הקקאו החמישית בגדולה בעולם, הגדילה את ייצור הקקאו וראתה ברכה בעמלה. היא אף דיווחה על עלייה של 20% בייצוא קקאו.

אבל קרו עוד דברים. בהם גם יציאת חלק מהספקולנטים מההשקעה בקקאו. בתחילה נעצרו עליות המחירים הפנומנליות שאפיינו את השנה האחרונה, ולאחר מכן החלה הירידה. היא החלה בקטן אך הפכה מהר מאוד לקריסה שהגיעה לשיא בסוף החודש הקודם.

וכמו הרבה דברים אחרים, יש לאירוע הזה גם נקודה ישראלית והיא אף קשורה לטבח בשמחת תורה. ישראל אינה יצרנית קקאו אך זה עניין זמני לחלוטין. מדענים ישראלים במכון וולקני פיתחו זן חדש של קקאו. זן עמיד יותר לאירועי קיצון אקלימי ותואם את האקלים הישראלי. ואיך זה קשור לטבח?

שטח הניסוי החקלאי לגידול הקקאו היה בחבל התקומה, או מה שכונה עד הטבח עוטף עזה. יומיים לפני הטבח הועברו למעלה ממאה שתילים לשטחי הגידול. חמישית מהם שרדו את המלחמה ואת מזג האוויר הקפוא שאפיין חלק מחודש ינואר.

מציון ייצא קקאו?

ניתן להעריך שהפיתוח הישראלי יתרום להרחבת שטחי הגידול בעולם, שכן הוא מוכיח שרידות גבוהה יותר ופחות מושפע מתנאי מזג אוויר קיצוניים. והוא גם עשוי לתרום תרומה של ממש לשיקום חבל התקומה (אחד מחבלי הארץ הפוריים ביותר בישראל) באמצעות מוצר שהביקוש לו הולך וגדל משנה לשנה.

ויש גם מסקנות עבור מי שמתעניין בהשקעות בסחורות. השקעה בסחורות דורשת מומחיות ומקצועיות. וכפי שאפשר היה ללמוד בסיפור הזה, היא עלולה להכזיב בתוך ימים ספורים. בכלל, לפני ששוקלים להשקיע, בוודאי בחוזים עתידיים, צריך לעשות שיעורי בית (ושיעורי שטח) וללמוד טוב את אופי ההשקעה, את הסיכונים והסיכויים.