את המושג גרונטולוגיה אתם בוודאי לא מכירים. למה שתכירו? אפשר לחיות עשרות שנים מבלי לשמוע עליו בכלל. הבעיה מתחילה אחרי עשרות השנים האלו. כאשר תצטרכו להכיר את המושג הזה, זה כבר עלול להיות מאוחר.

אז איפה נתחיל? בהתחלה או בסוף? עדיף בסוף. אתם יודעים, סוף כתבה במחשבה תחילה. גרונטולוגיה היא למעשה "חקר הזקנה". הנה, כבר איבדנו חלק מכם. אין בעיה, רוצים לעבור לעמוד הבא? בכייף. אך אל תגידו אחר כך שלא אמרנו לכם.

זה לא סוד שבעשורים האחרונים עלתה תוחלת החיים בצורה מדהימה. בכלל, מאז תום מלחמת העולם השנייה, תוחלת החיים בעולם המערבי עולה בהדרגה משנה לשנה. גם העולם המערבי עצמו משנה את פניו בעשרים השנים האחרונות, אבל לא נרחיב על כך את הדיבור.

מה זה גרונטולוגיה?

בואו נחזור למילה המסובכת הזו שהוזכרה לעיל – גרונטולוגיה. אז ככה. הנה מה שכתוב ב"ויקי". אתם יודעים, האנציקלופדיה הפתוחה, שכל אחד יכול לכתוב בה את הגיגיו. "גרונטולוגיה (Gerontology) היא תחום בביולוגיה וברפואה העוסק בחקר ההזדקנות וכן בחקר המשפט וזקנה. הגרונטולוגיה חוקרת את הגורמים הביולוגיים להזדקנות (ביו-גרונטולוגיה) ואת התהליכים והמאפיינים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים שלה. הגרונטולוגיה אינה עוסקת במחלות הזקנה – אלו הן תחומה של הגריאטריה". איך? בסדר עד כאן?

טוב, תראו, יש לזה המשך, אבל הוא לא שייך לעניין לשמו נתכנסנו כאן. אנחנו מתכוונים לדבר על השלכותיה של התארכות תקופת הזקנה על חיינו הצעירים. כולנו יודעים שתוחלת החיים עלתה בצורה משמעותית, ושוב אנו נדרשים לשירותיה של ויקי. שימו לב לקטע הבא: "החל מאמצע המאה ה-19 חל גידול דרמטי בתוחלת החיים ביחס למאות השנים שלפני כן. בסוף המאה ה-19 הגיעה תוחלת החיים בלידה בארצות המפותחות לכ-50 שנה ובאמצע המאה ה-20 לכ-65 שנה. הגידול נבע בעיקר משיפור בהיגיינה, ירידה דרמטית בתמותת תינוקות, גילוי האנטיביוטיקה והתקדמות עצומה ביכולת להחזיק חולים בחיים במשך שנים בעזרת מכשירי הנשמה וחומרים שונים. הגידול הרב ביותר התרחש בחלקים העשירים ביותר של העולם, אך אותן תוצאות מתפשטות לעוד חלקים בעולם עם השיפור בכלכלה ובתשתית בהם".

השאלה מה הקשר בין תוחלת החיים והגרונטולוגיה מיותרת, בדיוק כמו השאלה איך זה קשור לאנשים צעירים בשיא אונם. ככל שפרק הזמן המוגדר "זקנה" הולך ומתארך, עולה החשיבות של מחקר הזקנה. ככל שתוחלת החיים מתארכת, עולה החשיבות של תכנון פיננסי צופה פני עתיד.

קחו כמה סיטואציות מהחיים. הנה אחת: אתם זוג צעיר ואתם יוצאים לנופש אי שם באחת ממדינות אירופה הקרירות. אתם מבלים ביחד ונהנים מהיכולת שלכם לעשות סקי בשוויץ, לטפס על הרים באיטליה, או לגמוע מרחקים בגרמניה. שום דבר לא אמור להטריד אתכם. איך אומרים בעברית מדוברת, אתם נהנים מהחיים. עכשיו תעצרו רגע. כן. תעצרו בדיוק פה. ותדמיינו אתכם בעוד חמישים שנה. אתם בני שבעים-שמונים. האם תוכלו לעשות את אותם דברים בדיוק?

ברור לכם שלא. אפילו שמעולם לא הייתם זקנים. אתם מבינים לבד שתתקשו לעשות זאת בזקנתכם. למה? למה אתם לא חושבים איך תתפרנסו באותן שנים? בדיוק מאותה סיבה שאתם לא מטרידים את עצמכם בשאלה כיצד ייראה הנופש שלכם בעוד חמישים שנה. "עזוב אותי מהזקנה. אני לא רוצה לחשוב על זה", אמרה לנו גברת מוכשרת בשנות השלושים לחייה. באמת. למה שהיא תטריד את עצמה בזוטות? האם מישהו מאיתנו יודע מה יקרה בעוד שעה? לא! אז למי אכפת מה יקרה בעוד שלושים וארבעים שנה?

הנה עוד סיטואציה שמוכרת לכם מהמשפחה או מהחברים. מכירים את הסבים והסבתות שכל הדודים והדודות שלכם עסוקים באיסוף כספים וחלוקת מטלות על מנת לאפשר להם לחיות את שנותיהם האחרונות? לא מכירים?! מצבכם בהחלט שפר עליכם. הסטטיסטיקה קובעת כי כל קשיש שלישי בגילאי 85 ומעלה, נאלץ להיעזר כלכלית בבני משפחתו או ברשויות. המספרים הללו נמצאים במגמת עלייה משום שתוחלת החיים מתארכת ומספר השנים שאדם חי מעבר לגיל הפרישה (67) הולך וגדל. מקורות המימון לעומת זאת, אינם גדלים. להיפך. הם מצטמצמים.

בציבור שלנו ישנם לא מעט אנשים שלא חוסכים לגיל פרישה. למה? משום שמי יכול לחסוך שעה שעלות החיים כה יקרה? מי יכול לחסוך שעה שיש לחתן ילדים ולעזור להם לעמוד על רגליהם? ישנם אמנם רבים שמחזיקים בקרן פנסיה ואפילו מחזיקים פה ושם תוכניות חיסכון. ישנם אפילו כאלה שחוסכים באפיקי השקעה מתוחכמים יותר, אבל רובם הגדול של האנשים בגילאי 25-55 אינו עושה זאת בצורה מקצועית.

עשרים אחוז מההכנסה

מעטים הם אלו שמתייעצים עם גרונטולוג פיננסי ומתכננים את עתידם הכלכלי בגיל צעיר בהתאם לגרונטולוגיה מדויקת. וכן. חברים, 55 הוא עדיין גיל צעיר. לא לחינם אנו אומרים על אנשים שהלכו לעולמם בגיל 60 שהם "נפטרו בדמי ימיהם". כיום, כאשר תוחלת החיים הממוצעת נעה סביב 81 שנים, אדם בגיל 60 לא יכול להיות מוגדר זקן. עדיין לא.

עשינו זאת עבורכם, הלכנו לשמוע את המומחים. למרבית הפלא מצאנו שניים כאלו בציבור החרדי. מצאנו שני גרונטולוגיים פיננסיים. האחד בשנות השלושים לחייו והשני בשנות החמישים לחייו. למרות שהסקרנות דחפה אותנו לשמוע בראש ובראשונה את דעתו של הצעיר מבין השניים, העדפנו להקשיב קודם למבוגר יותר. ניסיון החיים לימד אותנו שכדאי להקשיב לאנשים עם ניסיון חיים.

כך מצאנו את עצמנו מול חנוך הירשוביץ, אושיה כלכלית בפני עצמה שמתהדרת גם בתואר "גרונטולוג פיננסי". רשות הדיבור להירשוביץ. שימו לב לדברים שהוא אומר. למרות שקשה להאמין שתפנימו את הדברים בגילכם הצעיר, כדאי לכם לפחות לקרוא את דבריו עד תומם.

"היה זה המחזאי טנסי וויליאמס שאמר כי 'לצעירים מותר להיות עניים. לזקנים אסור'. באמירה הזו הוא תמצת למעשה את הבעיה האמתית של החיים בעולם השפע המודרני. אנחנו חיים את ההווה. מתקשים להסתכל אל העתיד. העתיד לא ברור. לא צפוי ובעיקר רחוק. אי שם בעוד עשרות שנים. הזמן, מה לעשות, אינו מחכה לאיש. הוא חולף מהר מכפי שנוכל לתאר. כאשר מתחילים לחשוב על העתיד בגיל ארבעים וחמישים, זה נעשה הרבה יותר קשה.

"צעיר חרדי חכם והדברים אמורים גם לגבי צעירה חרדית – במקרה הזה מצבן של הצעירות קשה יותר שכן תוחלת החיים של אישה גבוהה יותר מאשר של הגבר – שעושה חשבון כבר בשנות העשרים המוקדמות שלו, יכול בהחלט להתארגן כך שגם בגיל זקנה, יוכל לחיות ברמת חיים אליה הורגל בשנות עבודתו. ואני מיד מסביר איך.

"צריך להתייחס למצב הפיננסי כמו שמתייחסים למצב הבריאותי. בואו נתייחס לזה כאל בריאות פיננסית. אנחנו יודעים שבשנות הנישואים הראשונות ניתן לצמצם הוצאות, ככל שמספר הנפשות במשפחה קטן עדיין. זה הזמן להפריש סכומים גדולים יותר לחיסכון. שימו לב. כל שקל שתחסכו בגיל צעיר יותר יהיה שווה הרבה יותר כאשר תגיעו לגיל זקנה. זאת מעבר לעובדה שככל שתחסכו בגיל צעיר יותר, תחסכו יותר שקלים.

"חלקו את ההכנסות שלכם לפי החלוקה הבאה: 70% להוצאה השוטפת. 10% להוצאה לא צפויה ו-20% לחיסכון עתידי. ככל שמספר הנפשות במשפחה יגדל, יגדל חלקה של ההוצאה השוטפת. עד שבשיאו – בסביבות גיל 45 – הוא יגיע לשיא: 85% מההכנסה השוטפת.

"אני חייב להבהיר שהחיסכון העתידי אינו מיועד אך ורק לשנים שאחרי גיל הפרישה מהעבודה. החיסכון הזה אמור לאפשר לנו גם לערוך בר מצווה לילדים, לשדרג את הדירה ולהשתתף בעלות חתונות הילדים. החלק הקשיח של החיסכון שבו לא נגיע בשום מצב, נע סביב העשרה אחוזים. החלק הזה ילך ויגדל משנה לשנה מהרגע שנחצה את גיל החמישים.

"בהנחה שבגיל מבוגר יותר אנחנו משתכרים יותר. הרי שגודלו של נתח החיסכון העתידי בהכנסה המשפחתית אמנם לא משתנה באחוזים, אך בהחלט משתנה בערכים המוחלטים. כלומר: אם בגיל 25 עמדה ההכנסה המשפחתית על 12 אלף שקל, מהם חסכנו מידי חודש כ-2,400 שקל. הרי שבגיל 50 צפויה ההכנסה המשפחתית שלנו לעמוד על כ-17 אלף שקל שעשרים אחוז מהם הם כ-3,400 שקל.

"דבר נוסף שחשוב לזכור, היות ובשלב הזה הילדים מתחתנים ומתחילים לעמוד ברשות עצמם, תוכלו לייעד את כל החיסכון לגיל הפרישה. למה אתם צריכים כל כך הרבה כסף לגיל הפרישה? בגלל שהחל מהרגע שפרשתם לא תקבלו משכורת. מצד שני, תרצו לשמור על רמת החיים אליה הורגלתם בשנים בהן עבדתם".

מה זה ריבית דריבית?

לאחר שסיימנו לשוחח עם הירשוביץ, ביקשנו לשמוע את דבריו של הצעיר יותר מבין השניים, דניאל שבקס. אגב, השניים עובדים באותו מקום עבודה. הירשוביץ הוא המנכ"ל והבעלים של חברת 'הירשוביץ פתרונות' ושבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית בחברה.

שבקס העדיף לספר לנו סיפור שכדאי גם לכם לשמוע בשביל להבין את חשיבות בחקר הזקנה. גרונטולוגיה כבר אמרנו?.

שימו לב לסיפור הבא: השנה היא 1625 (ה'שצ"ו), ההולנדים שנחתו על חופי ניו-אינגלנד, רכשו מהילידים האינדיאנים המקומיים את האי מנהטן בתמורה לכמה שרשראות וצמידים בשווי כספי של 24 דולר בלבד. היום, במבט לאחור, אנו משוכנעים שההולנדים "סידרו" את האינדיאנים התמימים. אבל, אם נתייחס לסיפור הזה במונחי שוק ההון, נגלה שמי שהרוויח בסיפור הזה היו דווקא האינדיאנים התמימים.

שימו לב לחשבון הבא: לו היה באותם ימים שוק הון פעיל והמוכרים היו בוחרים להשקיע את אותם 24 דולר בשוק ההון, בתשואה שנתית ממוצעת של 6%. היה להם היום – 386 שנה לאחר המכירה – סכום של מעל 28 טריליון דולר(!!!!). כמה שווה כל הנדל"ן במנהטן? בהערכה שנעשתה לפני 23 שנה, נקבע כי שוויו של כל האי מנהטן אינו עולה על 28 מיליארד דולר, ונניח שמאז הוא עלה ב-100%, אז כמה הוא שווה היום? 56 מיליארד דולר? אז מי בדיוק התמים בסיפור הזה?

רגע? אנחנו שואלים את שבקס מה הקשר לנושא השיעור שלנו. והוא עונה: "למה בעצם אנחנו חוסכים? אנו חוסכים כי יש לנו הוצאה עתידית גדולה שאנו צריכים ליצור לה מקורות מימון. לכן אנחנו מצמצמים בהוצאה השוטפת ומקצים חלק מהסכום על מנת שנוכל לעמוד בהוצאות העתיד. להמחשה, בואו נדבר על משפחה חרדית עם ילד אחד, ההורים מתאמצים על מנת להביא טרף לביתם. הכנסתה של המשפחה הזו עומדת על כ-10 אלף שקל מידי חודש. זהו שלב חיוני מאוד עבור העתיד. בשלב הזה יכולה המשפחה להתרגל לחיסכון חודשי נכבד על מנת שתוכל לממן בעתיד את חתונות הילדים, זה שנולד, ואלו שעוד ייוולדו בעזרת ה'. הרי ברור לכל, שבשלב הזה יכול הזוג הצעיר להצטמצם ולהפריש מידי חודש 800 שקלים מהכנסותיו. זה אמנם נראה מעט מאוד כסף ביחס לצרכי החתונה, אבל בתום שמונה עשרה שנה של חיסכון, יהיו בקופתו 252 אלף שקלים. בואו ניקח בחשבון שבילד הראשון יסתכמו סך המתנות לרגל הולדת הילד ב-10 אלף שקל, שיהפכו בעצמם בתוך 18 שנה ל-20.5 אלף שקל. דהיינו, לרשותם עומדים כיום 272.5 אלף שקל.

"הנחת היסוד שלנו הייתה שהכסף מייצר תשואה שנתית של 4%. בניהול נכון ובהתייעצות עם אנשי מקצוע. נוכל לייצר תשואה ממוצעת של 6% לשנה, נגיע כבר ל-340 אלף שקל בתום 18 שנה. עוד אחוז אחד קטן ויש לנו ביד 380 אלף שקל. הפטנט מאוד פשוט, ככל שזמן החיסכון ארוך יותר כך התשואה על התשואה גבוהה יותר. עכשיו אתם מבינים מה הקשר לגרונטולוגיה?".

לא. ממש לא. לצערנו.

"זה פשוט מאוד. אם אתם חוסכים כל חודש סכום כסף לגיל הפרישה, קחו בחשבון שמעבר לתשואה השנתית הממוצעת, יש לנו מושג שנקרא ריבית דריבית. זה לא ריבית במובן הפשוט של המילה. זה כמו תשואה על התשואה. דהיינו המכפלות הופכות לגדולות הרבה יותר ככל שתקופת החיסכון הייתה ארוכה יותר. נניח שחסכתם אלף שקל כל חודש, מאז גיל 25 ועד גיל 65. בס"ה 480 אלף שקל בלי תשואה ומבלי להתייחס לאינפלציה. במציאות תחזיקו בתום התקופה הזו סכום של למעלה משני מיליון שקל נומינאלית. בגלל אפקט מכפילי התשואה שהזכרתי כבר בסיפור על האינדיאנים".

ולמה אנחנו זקוקים לגרונטולוג?

"כי רק אחד שלמד היטב את אופי הצריכה בשנות הזקנה ויודע את המאפיינים הייחודים של עשרות השנים שתחיו לאחר שתפרשו מהעבודה, יודע כבר עכשיו לתכנן את החיסכון כך שיניב לכם את מקסימום התשואה שתענה על הצרכים שלכם. אל תשכחו שמשפחה חרדית וזקנה חרדית שונים מאשר במגזר הכללי. כך שזה מחייב התאמה הרבה יותר אישית לצרכים שלכם".

במה שונה הזקנה החרדית מהזקנה הכללית?

"יש המון מאפייני שוני. בואו נדבר על הנחת היסוד בעולם המערבי. בעולם המערבי משוכנעים שבשנת 2020, לא עוד הרבה שנים, יגיע מספרם של הזקנים לכ-40% מהאוכלוסייה. בציבור שלנו הנתונים שונים תכלית שינוי שכן הילודה גבוהה ואחוז הצעירים גדול בהרבה מאחוז הזקנים בעולם המערבי, מה שמקרין על ההתנהלות הכלכלית שלנו בגיל זקנה. עוד משהו, הדרישות והצרכים הפיננסיים של החרדי לאחר גיל הפרישה שונים מאשר אלו של הציבור הכללי. רק לדוגמה: בעוד שם לא נדרשים כמעט לארח, הרי שאצלנו נדרשים לארח משפחות גדולות. רוצים עוד? הנה עוד דוגמה: החרדי לא ייסע לחפש את עצמו בחו"ל, הוא ישקיע את עצמו בלימוד ובעזרה לילדים ולנכדים וכהנה רבות. מאידך, ההוצאה של המשפחה החרדית באמצע החיים, בשעה שצריך לחתן ילדים גדולה מאשר במשפחה מהמגזר הכללי. לכן חייבים תכנון פיננסי שצופה את העתיד כבר בגיל צעיר".

לא נכנסנו עם שבקס למספרים. גם לא ביקשנו לבדוק כמה כספים מנוהלים בחטיבה הפיננסית אותה הוא מנהל. אבל דבר אחד ברור לנו ללא ספק. מי שמשלה את עצמו שבגיל הפרישה הוא "יסתדר" איכשהו עם הפנסיה ועם קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי, אינו יודע היכן הוא חי. מי שרוצה לחיות טוב לאריכות ימים ושנים טובות, חייב. אבל ממש חייב. לקחת את עצמו בידיים כבר בגיל צעיר. ורצוי, רצוי לעשות זאת בליווי של איש מקצוע.