בואו נדבר קצת על ג'ון טמפלטון. לפני שש־עשרה שנה, בשמיני ליולי 2008, הלך לעולמו אחד המשקיעים הגדולים והמעניינים ביותר בעולם. ג'ון טמפלטון היה בן 95 במותו מדלקת ריאות. כלומר, הוא נולד ב־1912.

למה זה אמור לעניין אותנו? משום שסיפורו של טמפלטון יכול להשפיע על הכיס של כל אחד מאיתנו שבוחר להשקיע את כספו בדרך כזו או אחרת. למעשה, ניתן להניח שהוא אף השפיע על הכיס שלכם במידה כלשהי.

טמפלטון היה עשיר מאוד, מיליארדר בשפה המקובלת, אך חי את חייו בצניעות ונזהר מראוותנות מנקרת עיניים על־אף שיכול היה להרשות לעצמו. הוא נחשב עד היום לאחד הפילנתרופים הגדולים ביותר בוול סטריט. אחד המשפטים שהיו שגורים על פיו הוא המשפט הבא (בתרגום מאנגלית): "נתינת צדקה תיתן לכם תמיד את התשואה הגדולה ביותר על הכסף שהשקעתם".

איך עשה טמפלטון את כספו ואיך זה יכול לעזור לנו להשקיע נכון? טמפלטון אמנם למד משפטים בייל (תואר ראשון) ובאוקספורד (תואר שני) אך לא התפרנס מעריכת דין. מספר שנים אחר שסיים את לימודי התואר השני הכיר את וול סטריט, כלומר את הבורסה ואת שוק ההון האמריקאי שמילאו את חייו עד מותו כעבור שבעים שנה.

לטמפלטון היו כמה קווים מנחים בהשקעות, חלק נבעו מאישיותו. הוא האמין בהשקעות ערך, בגיוון השקעות גאוגרפי, בלימוד יסודי של כל השקעה והכי חשוב – בהליכה נגד הזרם. משפט נוסף שהיה שגור בפיו, היה המשפט "כדי לקנות מתי שכולם מוכרים מתוך ייאוש ולמכור מתי שכולם מוכרים מתוך להט, צריך אומץ וקור רוח שמעניקים בסופו של דבר תגמול גבוה מאוד".

את דרכו בשוק ההון החל, כאמור, בשנת 1938, פחות משנתיים לאחר מכן, כשפרצה מלחמת העולם השנייה, הורה לברוקר שלו לקנות כל מנייה שמחירה פחות מדולר. אנשים מכרו מפחד המלחמה, אך הוא קנה והפך בתוך שנים ספורות לאיש עשיר מאוד כשהתעשיות באמריקה שגשגו בשל כלכלת המלחמה.

ב־1954 הקים את קרן טמפלטון. נאמן לשיטתו שיש פוטנציאל בחברות קטנות, בחברות במשבר ושיש צורך לפצל את ההשקעות גם גאוגרפית ולא רק ענפית, היה מהראשונים שהשקיעו ביפן. לא צריך להכביר במילים אודות הצמיחה העצומה שחוותה יפן בשנות השישים והשבעים. צמיחה שהפכה אותה לכלכלה השנייה (והשלישית) בגודלה בעולם.

כמי שמאמין בהשקעות ערך, הקפיד טמפלטון לבדוק וללמוד ביסודיות את החברות בהן השקיע ונמנע לחלוטין מעסקי רוח ומניות טרנדיות. הקרן שהקים אפשרה למיליוני משקיעים אמריקאים להשקיע במדינות נוספות באמצעות קרנות הנאמנות שלו. הוא מכר את הקרן כעבור פחות מארבעים שנה. היום מנהלת קרן טמפלטון 1.4 טריליון דולר, נכון לסוף חודש יוני האחרון.

מה נוכל ללמוד מטמפלטון?

תפיסת העולם שלו אמורה להנחות אותנו כמשקיעים משום שהוא האמין בחברות ערך וחיפש חברות שנסחרות בפחות משוויין ובהן השקיע. בדומה ל"אורקל מאומהה", וורן באפט, טמפלטון השקיע בחברות שהשיאו ערך לבעלי המניות. הייתה לו גישה ריאלית ואופטימית כאחת. הוא סבר שיש לבחון כל השקעה בהתאם לתשואה הריאלית שהיא יכולה להניב. כלומר, אחרי מיסים והוצאות. או, בשפה שלנו: לחשב מה נשאר לנו ביד בפועל ולא בדף החשבון.

לצד זאת ראה חשיבות רבה בהשקעה לטווח הארוך. לא רק בשל היכולת לדחות תשלומי מיסים, אלא גם בשל העובדה שסלד מספקולציות ומסחר תנודתי לא ריאלי. הוא העדיף עליית ערך איטית בחברות בהן השקיע ובחר מניות שהערך שלהן היה נמוך מהשווי האמיתי שלהן ולרוב החזיק בהן עד שערכן עלה לערך השוק האמיתי שלהן.

אנחנו יכולים ללמוד ממנו הרבה ולא רק מכך שהיה צנוע ונדבן בשיעור קומה בלתי נתפס. אנחנו יכולים ללמוד ממנו את חשיבות הפיזור הגיאוגרפי בהשקעות. את חשיבות האומץ וקור הרוח בהשקעות. את ההסתכלות הריאלית על התשואות ואת התועלת שמפיקים מאיתור מניות ששווי השוק שלהן לא משקף את פוטנציאל עליית הערך שלהן.

ג'ון טמפלטון הותיר אחריו הרבה מיליארדים, אך מה שיישאר ממנו לנצח זו המורשת שהנחיל. מורשת שמשקיעים רבים יכולים ללמוד ממנה גם היום, שש־עשרה שנים לאחר שהלך.