הסבירות הגבוהה והחשש הרב מהתפתחות מלחמת חרבות ברזל למלחמה רב-זירתית, מדרום ומצפון, יצרו בימים שחלפו מאז הכרזת המלחמה בהלה פיננסית רבתית. ההבנה כי מאחורי הקלעים מתחוללת מלחמה בין מעצמות המבקשות לשלוט במזרח התיכון (גוש ארה"ב-אירופה-ישראל מול גוש רוסיה-סין-איראן) מגבירות את החשש מהתפתחותה של מלחמת עולם שלישית. וזה בדיוק הרגע שמן הראוי להיצמד לנתונים הריאליים.

נתחיל בעלויות המלחמה הישירות. מדובר בעלויות גבוהות למדי שצפויות להכביד על הגירעון הממשלתי, אך נראה כי לא במידה רבה מדי, וזאת בעקבות הסיוע הרב שצה"ל מקבל בימים אלה מהקהילה הבינלאומית ובראשה ארצות הברית. בהתחשב בעובדה כי הגירעון הממשלתי בתחילת המלחמה נמוך משמעותית מבעבר, נראה כי הגירעון יישאר בגדר "סביר" גם בתום הלחימה.

מה שעלול להזניק את הגירעון למחוזות לא רצויים, זה בעיקר העלות העקיפה של המלחמה, בדגש למלחמת מתמשכת ו/או רב זירתית. ככל שהמלחמה תימשך זמן רב יותר ותשפיע על אזורים נרחבים יותר, צפויה פגיעה משמעותית יותר על המשק שיושבת, כמו גם על תשתיות ורכוש שהמדינה תצטרך לשקם.

עם זאת, חשוב להימנע מהשוואת ההשלכות הכלכליות הצפויות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל להשלכות הכלכליות איתן התמודדה ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים.

המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בתום מלחמת יום הכיפורים נבע בעיקרו ממשבר האנרגיה העולמי, כאשר ארצות ערב נקטו בנשק הנפט תוך צמצום אספקת הנפט לעולם המערבי והעלאה חדה של מחירו. למרות החשש ממלחמה רב זירתית שתתפתח בקרוב, כאשר יצרניות האנרגיה הגדולות (איראן, רוסיה, קטאר, ערב הסעודית) עשויות להתאחד לצד אויבי ישראל ונגד המערב, חשוב לזכור כי ישראל ומדינות המערב הפיקו זה מכבר את לקחי משבר האנרגיה.

ישראל פתחה את מלחמת חרבות ברזל עם עצמאות אנרגטית שמקורה במאגרי הגז הטבעי ורזרבות ממשלתיות רבות; ארה"ב קודחת בעצמה נפט ומחזיקה במלאי אדיר של רזרבות; התלות האנרגטית בנפט והגז צומצמה דרמטית לאור המעבר לייצור חשמל ירוק משיקולים סביבתיים; מוכנות בינלאומית למשבר אנרגיה בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה ועוד.

הכוח האנרגטי של ישראל והמערב הוא רק פרט אחד בפער הבלתי-נתפס שבין כלכלת ישראל לפני חמישה עשורים לכלכלת ישראל בעת הזו. ישראל כבר לא מבודדת וכלכלתה גמישה לאין ערוך בהשוואה לעבר. הקטר המרכזי של המשק הוא ההייטק, שממשיך לייצא באותה מידה גם בעת ולאחר מלחמה – בהשוואה ללואו-טק שאפיין את כלכלת ישראל שלאחר מלחמת יום הכיפורים. 

בנוסף לכל זאת, הפעם מגיעה ישראל למערכה עם תחמושת מוניטרית משמעותית. ריבית בנק ישראל נמצאת ברמות הגבוהות מזה 16 שנה. כל שעל בנק ישראל לעשות על מנת להתניע את המשק זה להחליט על הורדת הריבית כחלק ממהלך כולל להגברת הצמיחה. 

זאת, בנוסף למה שציינתי בטור הקודם בשבוע שעבר, שבסופו של דבר מלחמות עושות טוב לכלכלה. מלחמה גורמת למחסור, מחסור מניע צריכה והצריכה מניעה את הכלכלה. המלחמה אמנם עשויה להעלות את האינפלציה ואת ההיתכנות למיתון במשק, אך מדובר באירועים שיורגשו בעיקר בטווח הקצר ואולי הבינוני. בטווח הארוך לא צפויה ירידה בצריכה, אלא להיפך. הצבא יידרש לחדש מלאי ותחמושת, כלי תחבורה שיינזקו יוחלפו בחדשים, התשתיות שייהרסו יידרשו תיקון ומבנים רבים ייבנו מחדש. מדובר בהיקף עצום של ייצור ותעסוקה שלמשק אין כל צורך בו אילולא המלחמה.

האם זה אומר שהתחזיות הכלכליות הקודרות שגויות? לא בהכרח. מנכ"ל בנק ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, לא טעה כשהזהיר את המשקיעים באומרו ש"העולם בפני התקופה המסוכנת זה עשורים". גם מייסד קרן ברידג'ווטר, ריי דליו לא שגה כשטען כי "המלחמה בעזה עלולה להסלים למלחמת עולם". עם זאת, חשוב לזכור שהיסטורית רק אחת מתוך מאות אזהרות כאלו אכן מתגשמת בפועל – ואם נקבל החלטות השקעה על סמך אזהרות מסוג זה אנו עלולים לאבד כל פוטנציאל לתשואה.