השקעה בשנת בחירות. הזדמנות או לא?

יום הבחירות 2022 הגיע. המצביעים נוהרים לקלפיות משעות הבוקר המוקדמות ונושא ההשקעות הוא הזניח ביותר היום. הבורסה יצאה לחופשה דמוקרטית, מנהלי ההשקעות בחופש גם הם, ואתרי החדשות? מבחינתם המדור הפוליטי הוא היחיד שרלוונטי היום.

אבל זה לא אומר שעלינו לעצור מלחפש את הזדמנות ההשקעה הבאה. בכל זאת, יוקר המחיה מאמיר לשיאים חדשים והכנסה נוספת מהכסף שעובד בשבילנו הוא מאסט.

ישנן הזדמנויות השקעה שמתאפיינות בסוג או אופי ההשקעה, אך ישנן גם שמתאפיינות בטיימינג. כמעט כל הצלחה של השקעה קשורה ברמה מסוימת לטיימינג ההשקעה. אז נכון שקשה לתזמן את השוק וברוב המקרים מדובר בחכמה שבדיעבד, אבל ישנם מקרים שכן ניתנים לחיזוי בסיוע של ההיסטוריה שעוזרת לנו בקבלת ההחלטות בהווה מתוך מטרה להגיע לעתיד ירוק יותר. יום הבחירות הוא אחד מהמקרים האלה.

השקעה בשנת בחירות

בשלושים השנים האחרונות חלה באופן עקבי עלייה בשוק המניות הישראלי בתקופה של עד שנה מפרסום תוצאות הבחירות. זאת, נוכח הרוח החדשה והאופטימית מכיוון שבממשלה חדשה כל אחד מנסה לשמור על הכסא ולא לגרום לזעזוע ולכן מלחמות התקציב לא מתחילות מיד, אלא כשנה אחרי הבחירות.

המצב הזה חוזר פעם אחר פעם עד שאפשר להעריך בוודאות קרובה לאמת שזו אקסיומה. 

ב-1981 לאחר ניצחון הליכוד בראשותו של מנחם בגין, הבורסה עלתה בשיעור של 20% בתקופה של שנה אחרי הבחירות. לאחר מערכת הבחירות ב-1984, למרות המצב הקשה של המשק הישראלי, הבורסה הציגה עלייה מרשימה של 48%.

וכך הלאה, גם ארבע שנים מאוחר יותר – בבחירות 1988 לאחר שקמה ממשלת אחדות שהחזיקה שנתיים, הבורסה השלימה עלייה של 46% בתקופה של עד שנה לאחר הבחירות.

לאחר בחירות 1992 עם ניצחון מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין, הבורסה השלימה עלייה של 28% ולאחר בחירות 1996 נמשכה מגמת העלייה עם 30%. מגמת העלייה בשוק המניות הישראלי לאחר בחירות לא עצרה גם אחרי בחירות 1999 כאשר הבורסה הציגה זינוק של 29% ושיא במגמת העלייה נרשם אחרי בחירות 2003, אז רשמה הבורסה זינוק חד של 72% בתוך שנה לאחר הבחירות.

המגמה נשברה לאחר בחירות 2001 שלאחריהן ירדה הבורסה בארץ ב-3%, אך שוב חזרה מגמת העלייה עם בחירות 2006, שהביאו שוב לעלייה של 12% בבורסה הישראלית. שיא חדש נרשם אחרי בחירות 2009 עם זינוק מרשים במיוחד של 75%, בתקופה של עד שנה אחרי הבחירות.

בבחירות 2013 נשמרה מגמת העלייה, אם כי חלה התמתנות בשיעור העלייה ואחרי הבחירות הבורסה עלתה ב-15% בלבד בתקופה של עד שנה מסיום הבחירות.

ואז החגיגה הסתיימה… 

נבואה שהפסיקה להתגשם

בשנה שלאחר בחירות 2015 נפל דבר. לראשונה מזה עשרות שנים רשם שוק ההון הישראלי ירידות בשיעור של 10.79% למרות שלא היה אירוע כלכלי מיוחד באותה תקופה. 

אפשר לטעון שהסיבה לשבירת הסטטיסטיקה קשורה לכך שלא היו חילופי שלטון ברמת זהות ראש הממשלה ומפלגת השלטון (בנימין נתניהו, הליכוד), אך טיעון זה לא נכון שכן ממשלת "ברית האחים" בנט-לפיד הייתה רחוקה שנות אור מזו החרדית שנבחרה לאחר מכן וביטלה את כל "גזירות לפיד" כלשון גפני וליצמן.

מאז 2019, במשך ארבע מערכות בחירות השוק כלל לא הגיב לבחירות. בשתי מערכות הבחירות של 2019 וכן בזו של 2020 השוק צנח. ואם תאמרו שזה בגלל שאין יציבות ממשלתית, שהיא הסיבה היחידה לזינוק המטאורי של הבורסה בשנת בחירות, תעיד שנת 2021 כי הדבר לא נכון – ולמרות השלטון הלא יציב השוק זינק בענק.

והרי לכם ראיה מוחשית לתיאוריה נוספת שפעם הייתה נכונה ובמציאות היא פחות נכונה. 

שוק ההון מוצף באקסיומות שרובן לא נכונות אך מאחר והמשקיעים נותנים בהן אמון הן הופכות לנבואות שמגשימות את עצמן. אבל מה נעשה, לפעמים גם המשקיעים מפסיקים להאמין לכך – ובהיעדר אמון של רוב המשקיעים הנבואה כבר לא מתגשמת.

בארצות הברית אגב, הנבואה הזו עדיין מגשימה את עצמה ובינתיים השקעה בבורסות האמריקאיות בשנת בחירות התבררה כנכונה. בשנות מערכות הבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית רשמו המניות הנסחרות בבורסות ניו יורק והנאסד"ק זינוקים מטאוריים שלא פעם היו מנותקים מהשווי הריאלי שלהן.

נבואות שמגשימות את עצמן

יום הבחירות לא לבד. לוח השנה של המשקיעים עמוס בתקופות המזוהות ככאלו שמושפעות מנבואות שמגשימות את עצמן. נבואות אלו משמשות לעתים את מתזמני השוק שמחפשים "לעשות מכה" ולצאת מההשקעה לאחר תקופה קצרה. הנה כמה מהן:

אפקט ינואר – תופעה זו מתבטאת בעליות בעיקר במניות הקטנות להבדיל מהמניות הגדולות בהם התופעה לא מופיעה כמעט אם בכלל. מחקרים רבים מראים שהתופעה אכן מתרחשת. בחלק גדול מהמחקרים האפקט מתקיים בעיקר בחציו הראשון של חודש ינואר, ובמחקרים המאוחרים יותר ניתן לראות שהוא מתנקז ממש לשבוע הראשון.

תמכור במאי ותלך (sell in May and go away) – ביטוי שמקורו במחקר המתבסס על נתונים סטטיסטיים שנבחנו לאורך כ-60 שנה ומהם עולה כי בחודשי החורף (נובמבר-אפריל) עושה שוק ההון את הכסף הגדול – בעוד בחודשי הקיץ (מאי-אוקטובר) הוא בקושי עולה, ולעתים רבות אף יורד.

אפקט ספטמבר – חישוב ממוצעים עונתיים על מדד 500 החברות המובילות בארה"ב מגלה שחודש ספטמבר הוא היחיד במעגל השנה שב-73 השנים שחלפו איבד מדד זה בממוצע 1% מערכו. רק שני חודשים נוספים בשנה רושמים תשואה שלילית בחישוב זה – פברואר ומאי. שניהם אגב, עם ירידה ממוצעת שולית של 0.1%.

ראלי סוף שנה – ראלי סוף שנה זו תופעה של עלייה במחירי המניות המתרחשת ב…סוף השנה (בד"כ נובמבר ודצמבר). ואכן, מחקרים רבים שבדקו עשרות שנים אחורה בבורסות רבות בעולם הוכיחו שבמקרים רבים אכן יש תשואה חיובית גבוהה מהרגיל בחודש דצמבר ואף בנובמבר.

אפקט החגים – מחקר שבוצע ע"י פרופ' חיים לוי וד"ר גיא קפלנסקי גילה נתון מעניין מאוד: התשואה ביום המסחר האחרון לפני יום חג גבוהה בצורה משמעותית מהתשואה הממוצעת. המחקר הישראלי הראה שאנו לא שונים משאר העולם ובערבי חגים כמעט בכל מדינה ובכל חג התשואה על פי רוב גבוהה בצורה משמעותית יותר מהתשואה הממוצעת. ישנו אפילו שם לתופעה הזו והיא אפקט החגים (Holidays Effect).

מזג האוויר והקשר לשווקים – מזג האוויר משפיע בהחלט על המצב בשווקים, אם כי זו הנבואה היחידה שלא מגשימה את עצמה. מחקרים גילו שבימים שמשיים המשקיעים נוטים להיות שמחים יותר וכתוצאה מכך לפעול באופן שמוביל את השוק לעליות, לעומת ימים מעוננים שבדרך כלל מסתכמים בירידות. אז למה הנבואה הזו לא מגשימה את עצמה בפועל? כי בזמן שאני ישבתי ומכרתי מניות כי אצלי מעונן, ישב הברוקר בוול סטריט השמשי ורכש אותן.

האם אחרי הבחירות תוקם סוף סוף ממשלה יציבה שתזניק את המדדים? כשהשוק תנודתי כל כך ותלוי במגוון רחב כל כך של אירועי מאקרו עולמיים, נורא קשה לחזות זאת מראש – גם מדובר בהשקעה בשנת בחירות. מה שבטוח זה שגם אם השוק יירד, זו דווקא תהיה ההזדמנות להיכנס אליו ולא לצאת ממנו.