השקעות P2P – אם יש מוצר אלטרנטיבי שחדר עמוק עמוק בתעשייה והכי הרבה אנשים מכירים אותו ומחזיקים ממנו, זהו ללא ספק ההשקעה בהלוואות חברתיות P2P. כשכתבתי את הטור הראשון בסדרה והרחבתי על סוגי ההשקעה בעולם החוב התלבטתי נורא האם להזכיר גם את האפיק הזה – אך בחרתי להשאיר את זה לכתבה נפרדת.
לטעמי, תחום ההשקעות ב-P2P הוא שונה מקרנות החוב הרגילות, מכמה סיבות. המרכזית שבהן היא הטכנולוגיה החכמה ובחירת הלווים, אך יותר מכך גם האפשרות להשקיע בסוגי אשראי רבים כל כך במקביל – ובמקרים מסוימים אפילו ליהנות מבטוחות על כל אלה.
אז מה זה P2P? בעבר אם היה לנו כסף פנוי היינו משקיעים אותו בבנק, כאשר במקביל מי שהיה זקוק להלוואה היה פונה אל הבנק ומקבל את הכסף שלנו. תפקידו של הבנק היה לחבר בין הלווים למלווים. אלא שמאז השתנו כמה דברים…
בעידן שבו אין מי שמעוניין לשלם על תיווך אלא רק על ערך אמיתי, הפך גם שוק ההלוואות את עורו. לפני כ-18 שנה (2005) הוקמה באנגליה חברת ההלוואות החברתיות הראשונה Zopa, כאשר לאחר מכן התחילו לצוץ בעוד מדינות פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות לאנשים להלוות כסף ישירות לאנשים אחרים.
כמו כל דבר טוב, גם תחום ההלוואות מעמית לעמית (P2P Lending) הגיע לארץ.
הלוואות P2P, או בשמן הנפוץ בארץ "הלוואות חברתיות" הן אפיק השקעה דיגיטלי המאפשר הלוואות בין אנשים. בצד אחד נמצא המלווה, שמשקיע כסף בתמורה לתשואה, ובצד השני הלווה, שמשלם ריבית על ההלוואה שלקח.
התהליך לבקשת הלוואה, כמו גם להשקעה, הוא תהליך נגיש ופשוט – אבל זה לא אומר שהדברים נעשים על אוטומט. לא כל בקשה להלוואה מאושרת. תהליך החיתום הוא יסודי ובנוסף להגשת מסמכים המעידים על יכולת ההחזר של הלווה, הוא כולל בדיקת רקע דיגיטלית מעמיקה. רק לאחר הבדיקות הכסף של המשקיע שיושב בחשבון נאמנות יוצא ומפוזר ללווים.
התשואה על ההשקעה בפלטפורמת P2P אינה תלויה במישרין בתנודתיות של הבורסה או בגובה הריבית במשק וזו הסיבה לכך שהתחום הולך ומתפתח ככל שקשה להשיג תשואה יציבה לאורך זמן בשוק ההון והמשקיעים מחפשים אלטרנטיבות השקעה ראויות.
התשואה משתנה בין הפלטפורמות השונות, סוגי ההלוואות ורמות הסיכון שהמשקיע (המלווה) מוכן לקחת.
נרשמים לרשימת התפוצה ונשארים מעודכנים
הצטרפו לעשרות אלפים שנהנים מתוכן מקצועי ואיכותי עם ערך אמיתי בהתאמה אישית
כיום פועלות בישראל שלוש פלטפורמות השקעות P2P עיקריות: הראשונה מציעה בעיקר אשראי לדיור, לצד אשראי צרכני. השנייה מציעה בעיקר אשראי צרכני עד ל-75 אלף שקל ללווה. והשלישית, שהתחילה עם התמקדות באשראי לעסקים קטנים ובינוניים, שינתה בחלוף הזמן אסטרטגיה וכיום היא פונה גם לשוק האשראי הפרטי.
לכל אחת מהפלטפורמות יתרונות וחסרונות משלה, אבל לראשונה יש משהו שאין לשתיים הנוספות, וזה הפיזור בין האפיקים והיכולת להשקיע במקביל גם בחובות "פשוטים" של משקי בית החופפים לעולם קרנות החוב, וגם בחובות מסוג "משכנתא" החופפים לעולם קרנות החוב נדל"ן. וכל הטוב הזה יכול להגיע בצורה של השקעה ב"מסלול בטוחות בלבד", כך שלכל הכסף בתיק שלנו יש נכס משועבד מדרגה ראשונה למקרה של אי-פירעון החוב.
השקעה כזו היא סולידית כל כך, שהיא מגשימה את חלומותיו של אחרון הפחדנים מהתנודתיות בשוק הלא מי יודע מה יציב. המחיר לרוגע הכלכלי הזה הוא כמובן תשואה נמוכה בכמה אחוזים מזו שקרנות החוב וקרנות החוב נדל"ן מציעות לנו, אבל בהתחשב ביחס התשואה מול סיכון מדובר ללא ספק בלהיט החם ביותר שיש לשוק האלטרנטיבי להציע.
זה המקום לציין כי חלק מבתי ההשקעות בארץ מאפשרות לציבור הרחב להשקיע בקרנות שעוסקות בהלוואות עמית לעמית (P2P), אך לקרנות אלו סכום כניסה מינימלי של שש ספרות והן מתמקדות בעיקר באשראי צרכני שמוגדר בסיכון גבוה יותר. התשואות כמובן בהתאם ואין ספק שלחלק מהמשקיעים דווקא המוצר המוסדי מתאים יותר.
