"צמצום כמותי" או "הרחבה כמותית" הן מילים לא מוכרות השמורות לניתוחים כלכליים – אך ההשפעה שלהן על חיי היום יום משמעותית במיוחד, ולכן יותר מראוי שנכיר את משמעותן.
אחת לחודש וחצי, מכנס הפדרל ריזרב מסיבת עיתונאים במהלכה מכריז הנגיד ג'רום פאואל על המדיניות המוניטרית העדכנית של הבנק. בתקופות המתאפיינות בהתמודדות אינפלציונית, זוכות ההכרזות הללו לפרופיל תקשורתי גבוה, בעיקר מהסיבה שכולם מבקשים לשמוע האם הריבית תעלה (או תרד) שוב ובאיזה היקף.
פרט פחות מתוקשר מהחלטות המדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב, היא ההחלטה כמה כסף "יישרף" או "יודפס" בתקופה הקרובה. נתון שעשוי להשפיע על האינפלציה הרבה יותר מאשר גובה הריבית.
נרשמים לרשימת התפוצה ונשארים מעודכנים
הצטרפו לעשרות אלפים שנהנים מתוכן מקצועי ואיכותי עם ערך אמיתי בהתאמה אישית
צמצום כמותי לעומת הרחבה כמותית
על מנת להבין את משמעות תהליכים כמו "צמצום כמותי" ו"הרחבה כמותית" צריך להכיר בפרט כלכלי חשוב: כמות הכסף הזמין בעולם לא צומח אף פעם ללא מעורבות ממשלתית.
אם מניית אפל תכפיל את עצמה ובעלי המניות ירוויחו על הנייר 2.49 טריליון דולר – כמות הכסף במונחים ריאליים עדיין יישאר אותו דבר. הסיבה לכך היא שעליית הערך נובעת מכסף קיים שהגיע למניות אפל על חשבון כסף אחר.
הכלל נכון גם בנדל"ן, למרות שהדירה שלכם שווה על הנייר מיליון שקל יותר, בפועל, אם היא אכן תירכש בפער שכזה – מיליון השקלים הללו יימשכו מאפיק אחר. וברגע שכמות הכסף בכלכלה לא צומח או מצטמצם, שווי הכסף נשאר זהה.
איך משתנה שווי הכסף (מעבר להעלאות הריבית)? באמצעות תהליכים יזומים של הבנק המרכזי, כמו "צמצום כמותי" ו"הרחבה כמותית".
"צמצום כמותי" הינו מונח המתאר מצב שבו הבנק המרכזי מצמצם את סך הכסף הקיים בשוק. לדוגמה, באמצעות הימנעות מהשקעה חוזרת עם כספים שקיבל מאג"ח ממשלתי שנפרע ומנכסים פיננסיים אחרים שמכר. במצב כזה, הבנק המרכזי מקבל מהמשק כסף שנעלם ולא חוזר אל השוק. כמות הכסף מצטמצם ולכן הערך שלו עולה.
תהליך הפוך מכונה "הרחבה כמותית". במקרה כזה 'מדפיס' הבנק המרכזי כמויות של כסף חדש שמוזרם לשוק, בעיקר באמצעות רכישת אג"ח ממשלתי עם כסף חדש שלא היה קיים עד כה. בשיא משבר הקורונה, השתמשו בנקים מרכזיים בעולם בכלי הזה כדי להניע את המשק למרות שהוא היה מושבת לחלוטין. התוצאה הטראגית הייתה אובדן משמעותי של ערך הכסף ומשבר אינפלציוני משמעותי שפוגע בנו מזה יותר משנה.
השפעת הצמצום הכמותי על האינפלציה
בכירי הכלכלנים חלוקים בדעותיהם לגבי היקף ההשפעה של הצמצום הכמותי על ערך הכסף והאינפלציה, אם כי כולם מסכימים כי צמצום כמותי משפיע במקרים רבים הרבה יותר מאשר העלאת ריבית.
בדו"ח שפרסם כלכלן בנק סוסיט ג'נרל, סלומון טדסה, לפני מספר חודשים נטען כי על מנת לנצח את האינפלציה יידרש הפד להעלות את ערך הכסף ב-9%, באמצעות ריבית בשיעור 4.5% וצמצום כמותי של 4 טריליון דולר. כלומר, טדסה מעריך שצמצום טריליון דולר שווה ערך להעלאת ריבית בשיעור 1.2%. הערכה נמוכה יותר סיפקה שלוחת הפד באטלנטה, שטענה כי בעתות משבר מחיקת טריליון דולר ממאזן הפד משולה להעלאת ריבית של 0.33%.
בשנה החולפת ולאורך כל הדיונים המוניטריים של הפד, הוכרז מדי חודש וחצי על העלאת ריבית לצד צמצום כמותי. היקף הצמצום גדל באופן סדרתי, ובחודשים האחרונים הוא כבר עמד על כ-95 מיליארד דולר שנמחקו מדי חודש. קצב שמאפשר לפד למחוק את כל הכסף המיותר שהודפס בתקופת הקורונה תוך שנתיים (2 טריליון דולר), כאשר בשילוב העלאות הריבית המשמעות היא שליטה באינפלציה תוך כשנה וחצי.
נתון מעודד, נכון?! ובכן, בשבוע האחרון הוא התהפך.
ההשפעה הישירה של קריסת הבנקים על הציבור
מנהיגי הכלכלה האמריקאית נמנעו להגדיר את הטיפול במשבר קריסת הבנקים כ"חילוץ" ואף התעקשו בראיונות לתקשורת כי לא מדובר ב"חילוץ". אם כי בפועל, מדובר דה-פקטו ב"חילוץ" שכן כל הסיבה שלא היינו עדים השבוע למפולת פיננסית אימתנית היא… הרחבה כמותית. כלומר, הדפסה של כסף.
ארבעה בנקים מרכזיים קרסו או הגיעו לסף קריסה השבוע. מסיליקון וואלי בנק ועד לענקית האירופאית קרדיט סוויס. על מנת להגן על בעלי הפקדונות בבנקים האמריקאים ועל רוכשת קרדיט סוויס (UBS) נדרשו הבנקים המרכזיים לספק ערבויות והלוואות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. במקרה של הפדרל ריזרב מדובר בהדפסה של מעל 300 מיליארד דולר. סכום אסטרונומי שהתגלגל כעת לשוק שהוצף בכסף חדש.
ומה קורה כשיש יותר כסף? אפשר לצרוך יותר ולהשתמש בו לעסקאות חדשות, מה שמייצר עלייה בביקושים ומניע מחדש את האינפלציה.
מדובר באירוניה פיננסית, במסגרתה הפד נאלץ להילחם בעצמו ומהלכים שלו. כאשר בעוד יד אחת מעלה ריבית על מנת להילחם באינפלציה, היד השנייה מדפיסה כסף על מנת למנוע מפולת פיננסית מאיימת יותר מאשר משבר 2008.
המציאות העגומה הזו מביאה לתוצאה כואבת ובלתי נמנעת של מה שנראה צפי להארכת משך המלחמה באינפלציה. כלומר ריבית גבוהה יותר מהתחזיות, ולאורך תקופה משמעותית יותר. לאורך כל הזמן הארוך הזה שוק ההון ימשיך להיות תנודתי ומשקי הבית הממונפים יידרשו להוציא הרבה יותר כל חודש. לא מן הנמנע שנהיה עדים גם לקריסת חברות נדל"ן ממונפות, מה שכמובן ישפיע גם על מחירי הדיור.
ככל וכללי המשחק לא ישתנו דרמטית בעתיד הנראה לעין, לא מן הנמנע כי נמצא את עצמנו בתהליך כואב ומתמשך בהרבה.
