אם תשאלו משקיע הון סיכון מה הדבר הגרוע ביותר לתיק ההשקעות שלו, סביר להניח שהוא יענה לכם שירידות בשוק. בעיני משקיעים רבים, תשואה שלילית מסמלת את הגרוע מכל לתיק ההשקעות שלהם. כישלון במלוא מובן המילה.
צר לי לומר לכם, אבל מדובר בטעות.
הדבר הגרוע ביותר לתיק ההשקעות שלכם, זה אתם. כן, שמעתם נכון, בני אדם מהווים הסיכון הגדול ביותר לביצועי תיק ההשקעות שלהם. מחקרים רבים בכלכלה התנהגותית קבעו כי ההפסדים המשמעותיים ביותר של משקיעים הינם תוצאה ישירה של מה שמכונה "פסיכולוגיה של משקיעים".
התופעה הזו לא מיוחסת לחובבנים ומשקיעים מתחילים, אלא גם ובעיקר בקרב משקיעים "כבדים" ובעלי השפעה. ודווקא בגלל זה הסיכון גדל שבעתיים. כלומר, בעוד החלטה שגויה של משקיע קטן בנוגע לכניסה או יציאה מהשקעה לא תשפיע על השוק כולו – כשמדובר במשקיע משמעותי שסכום השקעתו גבוה, פעולותיו מורגשות היטב.
כפי שבטח הבנתם מהכותרת. השבוע החלטתי להקדיש את הטור למה שמוגדר "פסיכולוגיה של משקיעים" – החלטות שגויות של משקיעים הנובעים מאפקט פסיכולוגי, הגורמים להם לפגוע בעצמם ובשוק כולו. הכרות עם התסמינים הללו, עשויה לסייע לכם להמעיט בטעויות מהסוג הזה (טרם נולד האדם שיהיה חף לחלוטין מטעויות שמקורן "פסיכולוגיה של משקיעים").
מקבעים הפסדים בשוק ההון
משקיעים מנוסים יודעים שכשהשוק למטה זה הזמן להיכנס, וכשהשוק למעלה זה הזמן למכור. ולמרות זאת, רוב רובם של המשקיעים לא נצמדים לכלל הזה. למה? בגלל שהם רוצים להרוויח יותר. באופן אירוני, דווקא הרצון לרשום תשואות נאות יותר היא זו שפוגעת בסיכוייהם ליהנות מתשואות משמעותיות.
התנהגות השוק לא צפויה ותלויה באלפי משתנים שונים בכל רגע נתון. ביצועי השוק בטווח הקצר והבינוני נחשבות לחכמת הבדיעבד, כאשר איש לא יודע מהי נקודת התחתית, בדיוק כמו שאין מי שיודע לנבא את נקודת השיא.
התוצאה היא משקיעים רבים שלא נכנסים להשקעה בתקופות שפל, מתוך רצון להיכנס רק לאחר שהשפל יעמיק לנקודת המקסימום. ובינתיים השוק חוזר לעלות ורעיון ההשקעה מתפוגג. כשהשוק שובר שיא חדש הוא מצית מחדש את רעיון ההשקעה, והמשקיע שלא מוכן לוותר על חלום כזה נכנס להשקעה – רק בשביל לגלות שהשיא מאחוריו וכעת נותר לו רק להפסיד.
ההפסד הזה מנפץ כל תקווה והמשקיע מאבד את סבלנותו וממהר לצאת בהפסד, וכך למעשה מקבע את ההפסד – שלא היה רושם אילו רק היה ממתין בסבלנות לצמיחה ריאלית לאורך זמן.
מתדלקים בועות וירידות
גם אם אתם חסינים מהפסיכולוגיה הנוראה הזו שפוגעת במשקיעים (כי קראתם את הטור הזה?), זה עדיין לא אומר שלא תיפגעו ממנה בעקיפין.
כשקבוצה משמעותית של משקיעים מבצעת פעולות שגויות שמקורן בפסיכולוגיה של משקיעים, הם מתדלקים גלגל מתמשך ומשמעותי יותר של אותה המגמה שגרמה להם לפעול בצורה שגויה – וכך הם מייצרים מצג שווא כאילו הירידות הגדולות או הזינוקים המרשימים משקפים את המציאות הכלכלית – מה שגורר עוד משקיעים לקבל החלטות שגויות.
נניח ששוק המניות מוחק תוך חודש 15%. גל של משקיעים נבהל מהתחתית הלא ידועה ומושך טריליוני דולרים > המשיכה המשמעותית מורידה את השוק בעוד 5% > משקיעים נוספים חוששים לכספם ומחליטים למכור אחזקות > השוק ממשיך לרדת.
מתי שהוא, הציבור יבין שהנתון מנותק מהמציאות והוא מתודלק באופן לא ריאלי. כלומר, אם החברה בה השקעתם ממשיכה לצמוח ולקצור רווחים נאים, ובהנחה שאין סיכון משמעותי באופק – אין שום סיבה אמיתית לקריסת המניה. ברגע שזה יקרה השוק "יתקן" את עצמו והמניה תטוס מחדש.
ומה יקרה כשהמניה תטוס? משקיעים יראו מניה שעולה ועולה וישקיעו טריליוני דולרים > המניה תשבור שיא חדש שמסמל התחלה של בועה (מחיר גבוה מהשווי הריאלי) > הבועה תגדל ככל שהציבור ינהר להצטרף ל"הצלחה" הגדולה > ואז יום אחד ייפול למישהו האסימון שהמניה נסחרת לפי שווי גבוה משמעותית משווי החברה והיא תתרסק תוך זמן קצר.
התרסקות המניה לא תשקף כמובן סיכון כלשהו לחברה ולעתידה, בסך הכל מדובר בתיקון שמחזיר את המניה לשווי האמיתי שלה. אבל על הדרך יפסידו משקיעים רבים את כספם. למה? פסיכולוגיה של משקיעים…
נרשמים לרשימת התפוצה ונשארים מעודכנים
הצטרפו לעשרות אלפים שנהנים מתוכן מקצועי ואיכותי עם ערך אמיתי בהתאמה אישית
מחליפים מנהלי השקעות
שתי הדוגמאות הראשונות שציינתי הם בדיוק הסיבה לכך שרוב המשקיעים לא נוטים לקנות בעצמם ניירות ערך באופן ישיר. מי שלא למד איך לקרוא דוחות של חברות ולא יודע להעריך נכון את כדאיות ההשקעה, מעדיף להפקיד את סמכות ניהול ההשקעות בידי בעל רישיון או גוף מוסדי שזהו תחום התמחותו.
אלא שלרוב הם מודדים את מנהל ההשקעות על סמך ביצועיו השוטפים בלבד. וזאת למרות ההיסטוריה שהוכיחה כי אף מנהל השקעות לא הצליח להכות את השוק לאורך זמן. כלומר, מנהל השקעות שהשיג ללקוחותיו בשנה שעברה תשואה גבוהה יותר ממדד S&P 500, קיים סיכוי גבוה יותר שהשנה הוא דווקא ישיג ללקוחותיו תשואה נמוכה יותר, על פני הסיכוי שימשיך להכות את המדד.
היטיב להגדיר זאת צ'ארלס וילן בספרו "סטטיסטיקה עירומה: האמת מאחורי הנתונים" כשחשף שחברות קרנות נאמנות משיקות 20 קרנות בבת אחת ובמהלך השנים סוגרות בהדרגה עוד ועוד קרנות, כאשר הכספים מועברים בשקט בשקט לקרנות שהצליחו להכות את השוק. עד לשלב שבו לחברה יש קרן אחת ש"היכתה את השוק חמש שנים ברציפות".
בשלב זה משיקה החברה קמפיין שיווקי ענק כי קרן הנאמנות שלה הצליחה להכות את השוק חמש שנים ברציפות, וזאת מבלי להתייחס לעובדה שמדובר במזל בלבד. סטטיסטית, הנתון שגוי. המשקיעים שיצטרפו לקרן בשלב זה יושפעו בסבירות גבוהה ממה שמכונה בעגה המקצועית "רגרסיה לממוצע" – חזרה לביצוע הממוצע של השוק.
בישראל, אפשר לראות תהליך דומה כשמסתכלים על ניוד הכספים הפנסיוניים בין גופי השקעות. מי שנייד בשנה שעברה מבית ההשקעות שהשיג את הביצועים הנמוכים ביותר לזה שהשיג את הביצועים הטובים ביותר, נמצא בתשואת חסר מתחילת השנה. ההוא שהפסיד התחיל לעלות מחדש, וההוא שהרוויח נסוג לממוצע.
גם אם קרן ההשתלמות או מנהל ההשקעות שלכם נכשל השנה, זו לא תמיד סיבה להחליף אנשי מקצוע.
מוחקים את יתרון האלטרנטיבות
אם קראתם עד למקטע הזה, הבנתם כבר ששוק ההון תנודתי מאוד. על מנת לגדר את תיק ההשקעות מהתנודתיות הזו ולשמור על יציבותו, בוחרים משקיעים רבים להשקיע נתח משמעותי מההון שלהם באפיקים אלטרנטיביים. מגוון השקעות אלטרנטיביות במנעד תחומים רחב שהמשותף לכל אלה הינו קורלציה נמוכה לשוק ההון.
אלא שגם כאן משפיעה הפסיכולוגיה של המשקיעים. למרות שבמקור אנו משקיעים באלטרנטיבות רק בשביל לגדר את עצמנו מתקופות שפל בשוק ההון, בפועל כשהשפל מגיע אנו נלחצים ומבקשים למחוק את ההשקעה האלטרנטיבית. התוצאה היא שגם שוק זה נתון למתקפה והתוצאה היא אובדן נזילות שפוגעת בנו כמשקיעים.
ניקח לדוגמה את השקעות ה-P2P (הלוואות עמית לעמית) בישראל. הרעיון הוא פשוט: במקום שנפקיד את הכסף לפיקדון בנקאי, שמאפשר לבנק להלוות את הכסף שלנו ולתת לנו נתח קטן מההכנסות (הריבית), בואו נהיה אנחנו הבנק.
פלטפורמות ה-P2P בישראל הן למעשה חברות שמספקות לציבור טכנולוגיה שמאפשרת לו להלוות את כספו ישירות ללווים. לרוב הפלטפורמה גובה עמלת תיווך שהיא אחוז מסוים מהרווח (הריבית) וזאת בתמורה לאספקת הטכנולוגיה ומערכת החיתום שלה, שנועדה לסנן מאיתנו לווים בעייתיים.
משמעות הדבר שמשקיעי P2P בישראל לא משקיעים בחברת מימון או בנק כזה או אחר, אלא מלווים באופן ישיר ללווים. בהתאם לכך, "נקודת יציאה" מהשקעה כזו היא מועד פירעון ההלוואה על ידי הלווה. על מנת לאפשר למשקיעים נזילות, מאפשרות לנו פלטפורמות ההלוואות עמית לעמית "למכור" את ההלוואה למשקיע חדש שמחפש להלוות את כספו. אבל כל זה רק בתנאי שאותו משקיע יבוא ושהוא יסכים לקנות את ההלוואה הישנה שלנו.
ואז הגיעה לישראל הרפורמה המשפטית. בעלי ההון בחרו למשוך מיליארדים בלחיצת כפתור והתוצאה הייתה שהמשקיעים החדשים בפלטפורמות ה-P2P מעטים יותר מהישנים. כלומר אין מספיק מלווים שיקנו את ההלוואות של אלו שמבקשים "למכור" את ההלוואות שלהם, כחלק ממשיכת ההשקעה.
ומה קורה כשגוף השקעות גדול מאבד נזילות? כמובן שהתקשורת מסקרת את האירוע לעומק. מה שמייצר פאניקה גדולה יותר מצד משקיעים פחות מבינים, החוששים לאובדן כספי ההשקעה שלהם. כתוצאה מכך גל המשיכות ממשיך לגדול והיקף ההפקדות רק צונח יותר ויותר.
וכל זה לא משנה את העובדה שמדובר עדיין באותה השקעה מוצלחת עם בטוחה טובה ובמקרים רבים נדל"נית. למעט פרט חשוב אחד: כל המשקיעים איבדו נזילות רק בגלל עדר שחשב שהוא חכם יותר מכולם.
רצים אל הבנק
המקרה החמישי והאחרון לטור הזה על פסיכולוגיה של משקיעים, הוא זה שכולנו הכרנו לאחרונה עם קריסתם של בנקים מובילים בעולם: הריצה אל הבנק.
הפיקדונות שלנו בבנקים מועברים ללווים שמשלמים עליהם ריבית לבנק. למעט חלק שולי מכספי הפיקדון שהרגולטור מחייב את הבנק להשאיר אצלו, רוב הכסף יוצא החוצה תוך שעות מהפקדת הפיקדון.
אלא שבשונה מפלטפורמות ה-P2P, שמחזירות למשקיעים את כספם רק במועד פירעון ההלוואה (אלא אם משקיע חדש קנה אותה), הבנקים מתחייבים להשיב לנו את כספנו במועד שנבחר. וזאת מתוך הבנה כי הסיכוי שכל בעלי הפיקדונות יבקשו למשוך בבת אחת – אפסי.
אבל ההיסטוריה מוכיחה שגם סיכוי אפסי יכול להפוך למשהו אמיתי. די במציאות כלכלית מורכבת (כמו זו הנוכחית) וכמה דו"חות לא מרנינים לבורסה כדי להפיל בנקים ענקיים בארה"ב, אירופה – ובעבר גם בישראל.
בישראל אגב, בניגוד למדינות רבות בעולם, אין ביטוח פיקדונות. במובן מסוים הפקדת הפיקדון בהלוואות עמית לעמית שיש כנגדן בטוחות חזקות, היא דווקא הנכונה יותר. אבל היי, כבר אמרנו – פסיכולוגיה של משקיעים.
אם לסכם את הטור הזה במשפט אחד: לעולם אל תקבלו החלטות על סמך החלטות העדר כולו. וכשכולם מתריעים מקטסטרופה גדולה, עצרו לרגע ונתחו עד כמה האיום ריאלי. ייתכן מאוד שתגלו שהוא בכלל מספק לנו הזדמנות מצוינת להשקעה.
