בשבוע בו מציינים עצמאות לאומית כדאי לחשוב גם על העצמאות האישית, הפרטית. הפעם בואו נדבר על עצמאות כלכלית. אותה מילה בת שש אותיות אינה מילה כה פשוטה. בדיוק כמו בעצמאות של מדינה, מה שנדמה לנו מובן מאליו דורש חשיבה, תכנון ועשייה.

אז מה זו בכלל עצמאות כלכלית, מה המשמעות של הביטוי?

אפשר לומר שההגדרה היא חיים ללא תלות בגורמים אחרים. כלומר, אם ניקח את זה לנקודת הקיצון, יכולת לחיות את החיים מבלי להזדקק לעבודה, להלוואה ולכל פעולה שדורשת הסתמכות על גורם אחר.

אבל זו, כאמור, נקודת הקיצון. בדרך ל"פסגת" העצמאות, יש הרבה מאוד תחנות בדרך. תחנות שכל אחד יכול להגיע אליהן עם קצת רצון ונחישות. העצמאות הכלכלית משמעותה יצירת ביטחון כלכלי באופן כללי, עם דגש לביטחון כלכלי לעת זקנה כדי לא "ליפול" על הילדים והמשפחה.

אנסה להציג את התהליך שמוביל לעצמאות כלכלית בסדר כרונולוגי, על אף שכל צעד וצעד יכול להתבצע בפני עצמו. כך שמי שלא מסוגל לבצע את כל התהליך, יוכל לעשות חלק ממנו בדרך לעצמאות כלכלית מסוימת. לכל צעד משמעות בבניית החוסן הכלכלי שלנו והוא מקדם אותנו לעבר עצמאות כלכלית ברמה כזו או אחרת.

מתחילים מוקדם: כל זמן הוא זמן טוב לחיסכון אבל אם אתם צעירים, אתם בזמן הטוב ביותר לחסוך לעתיד ולבסס לעצמכם עצמאות כלכלית.

בונים תזרים: הצעד הראשון ליצירת עצמאות כלכלית מתחיל בבניית תזרים מזומנים. הכנסות מול הוצאות קבועות, הוצאות עתידיות, הוצאות לא צפויות וכן הלאה. כשהכל כתוב, אפשר לראות בעיניים היכן נמצאים ה"חורים" בתקציב. מה מכניס אותנו למינוס ולכמה זמן. מה מקורות ההכנסה שלנו ועד כמה היא תואמת את הצרכים שלנו וכן הלאה.

בונים תקציב: לצד התזרים שעוקב אחרי תנועות כניסה ויציאה של כסף, יש לתכנן את התקציב. כלומר, לבנות טבלה מסודרת ובה סעיפי הוצאות שונים כשכל סעיף מקבל תקרת סכום הוצאה ומדורג בהתאם לחשיבותו עם מקום לסטייה בעקבות הוצאות בלתי צפויות (יש סעיף ספציפי גם לזה). סעיף חשוב מאוד בתקציב יהיה סעיף העצמאות, כלומר סעיף החיסכון ובו נגדיר כמה מתוך התקציב החודשי/רבעוני/שנתי שלנו, יוקצה לחיסכון והשקעות.

מקטינים הוצאות 1: לא משנה מה גובה ההכנסה שלנו, תמיד עלינו לחסוך חלק ממנה. כמובן שאין ללוות על מנת לחסוך. כמובן שאם אנחנו בחובות, עלינו לכסות אותם לפני הכל. אך גם כשנמצאים בחוב, יש לבנות תוכנית שתאפשר לנו לחסוך ולכסות את החוב גם יחד. את זה נשיג באמצעות הקטנת ההוצאות. נעבור על כל סעיפי התקציב ונבדוק במה אנחנו יכולים לצמצם את ההוצאה. לא מדובר במותרות אלא גם בהוצאות הכרחיות. קנייה מרוכזת של חומרי ניקיון וטואלטיקה אחת לתקופה בחנות סיטונאית יכולה לחסוך לנו סכום לא מבוטל בחישוב שנתי.

מקטינים הוצאות 2: חילקתי את הקטנת ההוצאות לשני סעיפים משום שבסעיף הזה אני רוצה להתייחס למגוון עצום של הוצאות שאפשר לקצץ בהן בלי רחמנות. כאלו הן עמלות הבנקים, בתי ההשקעות, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה. גם דמי ניהול נכללים בהוצאות הללו שאפשר לחתוך בהן בלי למצמץ. זה דורש משא ומתן, זה דורש ללמוד את החומר, אבל בחישוב מצטבר מדובר בסכומים גדולים מאוד.

מגדילים הכנסות: לצד צמצום ההוצאות עלינו לפעול להגדלת ההכנסות. חלק מכל תוכנית לעצמאות כלכלית הוא יצירת נכסים מניבים שיעבדו בשבילנו. אבל גם קודם לכן אנחנו יכולים להוסיף שעות עבודה, לבקש העלאה, למצוא עבודה נוספת לשעות הפנאי ולמצות את הזכויות שמגיעות לנו לפי החוק אם מגיעות לנו.

מגדירים מטרות: החיסכון הוא חלק מרכזי בתהליך בניית העצמאות אבל קשה מאוד לחסוך בלי שתהיה לנו מטרה באופק. ובכלל, לא נכון לחסוך את אותו סכום לכל אורך הזמן. ההכנסות משתנות, ההוצאות משתנות, הצרכים משתנים. אז מה עושים? מגדירים מטרות: חיסכון ליצירת נכסים מניבים; חיסכון לחתונת ילד ראשון; חיסכון לרכישת דירה; חיסכון לחופשה נחוצה; חיסכון לגיל פרישה וכן הלאה. כשיש לנו מטרות, קל לנו לראות כיצד הכסף שנחסך מקרב אותנו למטרות שלנו.

קובעים יעדים: כפי שכתבתי בתחילה, לעצמאות כלכלית רבדים רבים. מגדירים יעדים קלים ומדידים על ציר הזמן. כלומר, ברבעון הראשון נצמצם סכום כזה. ברבעון השני נגדיל את ההכנסה שלנו בסכום כזה. ברבעון השלישי נחסוך סכום כזה ובתוך שלוש שנים נצבור חיסכון בסכום כזה וכן הלאה. ליעדים יש שתי מטרות עיקריות: תחושת סיפוק שנובעת מהביצוע ודוחפת אותנו להתקדם בדרך לעצמאות, ומימוש שלב אחרי שלב בתוכנית העצמאות. משום שכל יעד שהושג הוא כבר חלק מהיעד הבא.

לומדים תמיד: לאדם יכולת למידה גבוהה מאוד ועלינו לנצל את התכונה הזאת כדי לצמוח ולזכות לעצמאות כלכלית. לא צריך לשלם למאמנים ויועצים כדי ללמוד איך בונים עצמאות כלכלית. אפשר למצוא את הכל ברשת וללמוד לבד. ללמוד תמיד. לא להפסיק. ללמוד מהטעויות שלנו ומהטעויות של אחרים. לא להפסיק ללמוד.

אגב, טעות נפוצה לחשוב שדירה זו עצמאות כלכלית. דירה נרכשת בדרך כלל באמצעות חוב, כלומר, אנחנו חושבים שאנחנו עצמאים אבל תכל'ס אנחנו משועבדים לבנק או למי שהלווה לנו את הכסף. תחשבו על זה.

באותה מידה לא רבים מבינים לעומק את המשמעות של ריבית דריבית ואת היכולת להשיא תשואה מכסף שכבר הגיע לידיהם. גם כאלה שחוסכים סכום ניכר מידי חודש, לא תמיד יודעים שהסכום הזה יכול לגדול בכוחות עצמו אם רק יושקע באפיקים הנכונים.