בזמן שנגידי הבנקים המרכזיים בעולם מקבלים החלטות משמעותיות של העלאות ריבית בהיקף שלא ראינו זה למעלה מעשור, ניסיתי להבין מה הוביל לאינפלציה בתקופה זו וגיליתי נתון מדהים.
זוכרים את מיני-מחאת הפסטה של אוסם? כן, זו שתאגידי המזון הצליחו להשתיק באמצעות דחיית העלאות המחירים. אז מתברר שבכלל היינו אמורים להפגין נגד עצמנו.
למה? הכירו את צמד המילים "ספירלת שכר" (ויש שיאמרו "ספירלת מחירים"). ספירלת שכר הוא מונח פיננסי המתאר מצב בו אנו מרגישים שהכסף נגמר לפני החודש ולמעשה יוקר המחיה מחייב אותנו להכניס הכנסה משמעותית יותר ולכן דורשים מהמעסיק העלאת שכר – ובכך מאיצים את המשך גל ההתייקרות במשק.
לדוגמה: נניח שעובדי הייצור של פסטה 'אסם' הרגישו חנוקים בסוף החודש וביקשו העלאת שכר, ונניח שהמעסיק האדיב שלהם אישר זאת, על מנת לממן את הגדלת הוצאות התפעול שלו הוא כמובן יידרש לייצר לעצמו הכנסה נוספת – שתגיע בצורה של העלאת מחירי הפסטה. בשלב זה כמובן נרגיש שוב חנוקים, נבקש העלאת שכר נוספת וחוזר חלילה. ומכאן מקור המונח "ספירלת שכר".
התיאוריה הופכת למציאות
אם עד לאחרונה נעשה שימוש במונח "ספירלת שכר" בעיקר בעולם האקדמי, כעת מסתבר שהוא הרבה מעבר לתזה. מחקר שערך ארגון Conference Board ברבעון החולף מצא כי מרבית המעסיקים בארצות הברית מתכוונים להעלות את שכר עובדיהם בשנה הנוכחית, וממש לא מדובר בצירוף מקרים שזה קורה בדיוק בשנה אינפלציונית כל כך.
עורכי המחקר סקרו 229 חברות אמריקניות ממגוון סקטורים, שלפחות מחצית מהן מעסיקות למעלה מ-10,000 עובדים וגילו כי רובן בוחנות העלאות שכר בהיקף גבוה מ-3.9% מגובה השכר של העובדים. מדובר בשיעור העלאת השכר הגבוה בארצות הברית מאז המשבר הסאב-פריים בשנת 2008. כ-39% מהמשיבים נימקו את העלאת השכר בהתפתחויות האינפלציוניות.
אירוע נוסף שהפך את "ספירלת השכר" לנושא אקטואלי מתמיד, הוא כמובן ה"פיגוע" שיצר נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, אנדרו ביילי, כאשר קרא לחברות במדינה "לא להעלות שכר לעובדים" על מנת למנוע עלייה באינפלציה.
"אנחנו צריכים לראות מיתון של העלאות השכר. זה כואב, ואני לא רואה שום סיבה להסוות את זה. אבל אנחנו חייבים שזה יקרה כדי שנוכל לפתור את הבעיה הזאת ביתר קלות", אמר ביילי.
דבריו של ביילי עוררו זעם רב במדינה, בשל גובה השכר של ביילי עצמו, שכצפוי גבוה משמעותית מהממוצע בבריטניה. לבסוף נקראו אנשי לשכתו של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון להשקיט את הרוחות. בהצהרה לתקשורת נמסר, כי אין זה תפקיד הממשל "לייעץ לחברות פרטיות כיצד לנהל את עסקיהן".
חששותיו של ביילי מובנות, אם רק ניזכר בספירלת השכר-מחיר (wage-price spiral) שחוותה בריטניה בשנות ה-70. זו כמובן הסיבה לכך שביילי הורה על העלאת שיעור הריבית, מתוך מטרה לדכא את האינפלציה שצפויה להגיע באפריל לרמה של 7.25%, בעוד היעד שהציב הבנק המרכזי עומד על 2% בלבד.
המנגנון הבלגי וספירלת השכר
בלגיה היא אחת המדינות היחידות בעולם שקיים בה מנגנון חוקתי שעל פניו נראה כמנגנון שמטרתו למנוע את הקושי של האזרח במדינה בהתמודדות אל מול האינפלציה.
איך זה קורה? ברגע שהאינפלציה במדינה מזנקת בשיעור גבוה מ-2% מחוייבים המעסיקים במגזר הפרטי והציבורי להעלות את שכר העובדים בשיעור זהה לשיעור האינפלציה – ובכך להגן על כוח הקנייה של הצרכנים ולמנוע מצב של עוני.
אלא שבפועל, זה לא באמת עובד. די במבט מהיר על הנתונים האינפלציוניים של בלגיה כדי להבין זאת. אם לדייק, בלגיה היא אחת המדינות המובילות את מערב אירופה בשיעור האינפלציה. בחודש ינואר השנה נרשמה במדינה אינפלציית שיא שלא ראינו עשרות שנים, כאשר המחירים במדינה זינקו ב-8.5%, לעומת חודש ינואר אשתקד.
ספירלת השכר הבלגית, מסבירה כנראה את הסיבה לכך שצרפת ואיטליה זנחו בעבר הרחוק מנגנון זהה של התאמת גובה השכר לשיעור האינפלציה.
אגב, במדינות בהן גובה השכר נקבע באמצעות משא ומתן של איגודי עובדים, דוגמת דנמרק וגרמניה, ישנה ציפייה גבוהה לירידה באינפלציה – מה שגרם לכך שנציגי האיגודים נשארו "על הגדר" ולא דרשו בינתיים העלאות שכר.
ומהי דעתם של נציגי האיגודים המקצועיים בבלגיה? הם כמובן מסכימים שהשיטה שגויה ודורשים לעצור בהקדם את ספירלת השכר במדינה, או לפחות להשהות את מנגנון ההתאמה לשנה הקרובה.
דמיינו לרגע את יו"ר ההסתדרות דורש מהכנסת לחוקק הוראת שעה שתאסור העלאת שכר בשנה הקרובה. זו המציאות שספירלת השכר עלולה להוביל גם אותנו אליו. אז עובדים יקרים, תפסיקו לבקש העלאות שכר – זה פשוט פוגע בכם.
