שק"ד – מונח חדש נוסף בשנים האחרונות בשוק המטבעות, והטרנד העולמי עשוי בהחלט להביא אותו גם אל ארצנו הקדושה. הכירו את ה-CBDC – מטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי.
ה-CBDS (ר"ת של Central Bank Digital Currency) הוא מטבע קצת דומה למטבעות שכמעט כל אחד שמע עליהם, כגון ביטקוין, אבל עדיין שונה – מאחר והוא מטבע שמאחוריו בנק מרכזי.
כשבנק מרכזי מחליט להנפיק מטבע הוא מגבה את ערכו ואת עצם היותו כסף, כך שהוא ישמש הילך חוקי של המדינה. הבנק המרכזי יכול להחליט כמה כסף דיגיטלי להנפיק, כשם שהוא מחליט כמה כסף מזומן להדפיס.
מאחר ומטבע דיגיטלי מסוג CBDS אמור לשמש אמצעי תשלום ותחליף נאות למזומן, סביר להניח שנרצה שהוא יתאפיין בתכונות הבסיסיות הנדרשות מכסף וישמש יחידת מדידה, אמצעי לשמירת ערך ואמצעי לביצוע עסקאות.
שלא כמו ה-CBDC, אמצעי התשלום המבוזרים הפרטיים הנסחרים בשווקים שונים (לדוגמה: ביטקוין) אינם מקבלים גיבוי מגוף ריבוני וברוב המדינות אינם נחשבים למטבע, מה שמוביל לתנודתיות גבוהה בערכם.
ולמה כל זה אמור לעניין אתכם, גם אם אינכם נמנים על חובבי ז'אנר המטבעות דיגיטליים? מכיוון שכבר ב-2017 מינתה נגידת בנק ישראל דאז, קרנית פלוג, צוות לימוד ובחינה של נושא המטבעות הדיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים (CBDC), כאשר שנה לאחר מכן הוגש הדו"ח במסגרתו המליץ הצוות להמשיך ולבחון את סוגיות נוספות בתחום בטרם המלצה על הנפקת שק"ד (שקל דיגיטלי) בישראל.
מאז זרמו מים רבים בירדן והקמת או ייצור מטבעות CBDS צברו תאוצה בבנקים מרכזיים רבים בעולם, כולל הבנק המרכזי של אירופה אשר שוקל את האפשרות לפתח מטבע דיגיטלי שיחליף את המטבע המסורתי.
הבנק המרכזי של סין כבר התחיל בהתנסות במטבע הדיגיטלי הממשלתי והציג תוכנית להרחבת הפיילוט גם להונג קונג וערים נוספות. במקביל, החלה שוודיה גם היא בפיילוט של מטבע ממשלתי מבוזר משלה.
בסך הכל, בוחנים כיום למעלה מ-40 בנקים מרכזיים ברחבי העולם פיתוח CBDS משלהם, רובם בשלב המחקר.
ל-CBDC יתרונות רבים, כמו הפחתת שימוש במזומן, הפחתת עלויות, הגברת האכיפה והפיקוח ועוד.
בהתחשב במגמה העולמית ובעקבות החוק לצמצום השימוש במזומן, לדעתי, זה רק עניין של זמן עד שבנק ישראל ירים את הכפפה ויכניס לחיינו את השק"ד (שקל דיגיטלי).
