מקלוהן טבע את המונח כדי להגדיר את האופן בו משפיעה תקשורת ההמונים על תחומי עניינם ועל אופן התייחסותם של בני-אדם זה לזה, בהופכה אנשים רחוקים ומנותקים זה מזה ברחבי העולם שותפים בתחומי העניין והצריכה החדשותית שלהם בזכות כלי תקשורת ההמונים המעבירים בו זמנית או בתוך זמן קצר מידע, חדשות ובידור לציבור רחב ברחבי העולם.

הגירסה העדכנית של הכפר הגלובלי, כבר משודרגת בהרבה מזו שהמציא מקלוהן – ויש לה כמובן השלכות כלכליות רבות.

עוד כתבות בסדרה:

• "ילדי השוק" שמבלגנים את שוק ההון
• איך משפיע ניתוח טכני על תנודתיות שוק ההון?
• תעודות הסל קולעות רק בטווח הארוך

איך משפיעה הגלובליזציה על שוק ההון?

נוסף לכל גורמי התנודתיות בשוק ההון, עליהם הרחבתי בכתבות הקודמות בסדרה, חשוב לציין גם את השינוי שעבר כדור הארץ בעשורים האחרונים, בדגש לעשור שחלף.

העולם שפעם היה כדור ארץ אחד עם מדינות ואזורים גיאוגרפיים שונים ומשונים, בעלי תרבויות שונות ומרחק שנות אור אחד מהשני, הפך בעשורים האחרונים בחסות ההתקדמות הטכנולוגית לכפר גלובלי קטן. הכל קרוב ואפשר להשגה, גם אם מדובר ברכישה מחנות אוסטרלית או פגישה עסקית לשיתוף פעולה עם ארגון במזרח הרחוק.

הנגשת כלל השירותים והאפשרויות מסביב לגלובוס אל כף ידינו משפיעה כמובן על הכלכלה העולמית בכל עת, מרחיבה את הסחר בין מדינות והופכת את הייבוא והייצוא לאל"ף בי"ת של כלכלה בריאה. למעשה, כיום לא מציאותי לנהל מדינה שמנותקת מהמערכות העולמיות. די בכך לראות את המשבר הכלכלי שפרץ ברוסיה ובאיראן רגע לאחר הכרזת הסנקציות של המערב נגדן.

אלא שבאותה מידה שהעולם נהנה מהפיכתו לכפר גלובלי והגברת המסחר בין מדינות ותאגידים בעולם, הוא גם תלותי בו. משבר מקומי עלול תוך שעות ספורות להיגרר לכזה שיש לו השלכות על העולם כולו. הרגשנו את זה עם פרוץ נגיף הקורונה (ששוב, התפשט לכל העולם בגלל אותה נגישות) ואנו מרגישים את זה גם כעת, בעקבות המלחמה בין רוסיה ואוקראינה.

וניחשתם נכון, הפסקת אש של פוטין או סיום ווריאנט הקורונה האחרון לא באמת משאיר לנו שוק יציב.

לסיכום: בסדרת הכתבות הזו ניתחתי שורה של סיבות לשינוי ברמת התנודתיות בבורסה, אך המכנה המשותף לכולן הוא גם שהתנודתיות מורגשת אך ורק בטווח הקצר. אז נכון שהתנודתיות כאן כדי להישאר, וסיכוי לא נמוך שאפילו להתגבר, אבל בטווח הארוך זה לא מורגש – ושוק ההון הוא המקום (בעיקר) רק למשקיעים לטווח הארוך.