האם עליית מחירי הדירות קשורה למשהו פסיכולוגי בכלל?
נרטיבים או בשמם הארוך והמלא סיפורים ופרשנויות, הניעו אנשים מאז ומתמיד. בינואר השנה פרסם פרופ' רוברט שילר מחקר חדש וקרא לו בשם "כלכלה נרטיבית". זו הפעם הראשונה לעניות דעתי שמחקר על נרטיבים שלקוח לכאורה מעולם הפסיכולוגיה מגיע לכלכלה.
רוברט שילר הוא אחד ממקימי מדד קייס שילר, מדד המודד את עליית מחירי הדירות בארה"ב. מהמחקר שלו עולה שהסיבות לעליות המחירים בשוק הדיור לא מגיעות דווקא מנתונים כלכליים אלא מושפעות אפילו יותר מהמידע שאנו צורכים.
המחקר מוכיח שבתקופה שקדמה להתפרצות המחירים ולאחר מכן להתפוצצות הבועה לפני משבר הסאב-פריים בארצות הברית, נסוב כל השיח החברתי סביב התעשרות מתחום הנדל"ן. אנשים סיפרו אחד לשני סיפורים תחת הכותרת "כיצד התעשרתי משוק הנדל"ן" וכדומה.
אפילו נשיא ארצות הברית כיום, דונלד טראמפ, הוציא באותם ימים ספר בשם "לחשוב כמו מיליארדר. כל מה שעליך לדעת על הצלחה, נדל"ן והחיים"… מכיוון שכל השיח הציבורי היה על נדל"ן כולם שעטו לשם עד שהמחירים נעשו מופקעים וההמשך ידוע…
לאחר שעברתי על המחקר של פרופ' שילר אני שואל את עצמי האם גם כאן – אצלנו – זה לא אותו דבר. הרי כל העיתונות והמדיה עוסקים כל העת בהצעות להשקיע בנדל"ן, בדיווחים על-כך שהמחירים רק עולים, שאין מספיק קרקעות, שאין תשואה בשוק ההון וכו'. אולי הנרטיב הזה הוא מה שמנפח בועה שמזינה את עצמה עוד ועוד וגורמת לעליית מחירי הדירות?
כמובן שחקר הנרטיבים בכלכלה נמצא בחיתוליו וישנם גורמים כלכליים שמשפיעים על מחירי הדיור, כגון ריבית זולה על משכנתאות או הטבות מס בדיור, אבל בהחלט שיש משקל גדול מאוד למה שאנו שומעים וקוראים. ולצערי, כל מה שאנחנו קוראים, או לפחות הרוב, הוא רק בכיוון אחד: חוסר בדירות ועליית מחירים.
מי יודע, אולי גם במשרד האוצר קראו את המחקר של פרופ' שילר ולכן הם מזינים אותנו בתדירות גבוהה במבול נתונים שמצביעים על שינוי מגמה וירידה ברמת המחירים, עלייה בריבית המשכנתאות, ועוד, במטרה לשנות את הנרטיב שלנו על שוק הדיור? אולי.
