אחת הסיבות להצלחת המדור הזה מדי שבוע היא ההיצמדות לכלל הברזל שמנחה אותי בעת תכנון וכתיבת הטורים המקצועיים שלי – הצגת הנתונים והניתוחים בצורה פשטנית וברורה לכל קורא, אפילו למשקיע המתחיל. זו בדיוק הסיבה שהחלטתי לדלג על הנוסחאות ואופן החישוב של מדד ג'יני.

וזה כמובן לא אומר שהסקרנות שלכם מדלגת על ההכרות עם מדד ג'יני.

אז מהו מדד ג'יני? מדובר במדד הסטטיסטי המקובל ביותר למדידת אי שוויון כלכלי. ערכי המדד נעים מ-0 ל-1 (או בין 0 ל-100). אם כלל ההכנסות במדינה יחולקו באופן שוויוני בין האזרחים ערך המדד יהיה 0. במקרה ההפוך, כאשר כל ההכנסות במדינה מגיעות לאזרח 1, יהיה ערך המדד 1 (או 100). 

חשוב לציין שמדד ג'יני לא משקף את אי-השוויון ברמת השווי של האזרחים – קרי היקף הנכסים וההון הצבור – אלא ברמת ההכנסה. מדובר בפרט מהותי שעשוי לשנות לחלוטין את התוצאה בחישוב, בעיקר במדינות בהן ההכנסות הנכללות בחישוב הכנסות משכר בלבד ולא הכנסות אחרות כמו לדוגמה מנכסים והשקעות או קצבאות וסובסידיות ממשלתיות . לכן, כשמשווים בין שנים שונות – במדינות שונות, יש לוודא שהמדדים מודדים נתונים ברי השוואה.

חסרון נוסף של ההתבססות על מדד ג'יני נעוץ בכך שחלוקות שונות עד מאוד של הכנסה עשויות להניב מקדם זהה. לדוגמה, מדינה שבה למחצית משקי הבית אין כלל הכנסה, ואילו החצי השני מתחלק בהכנסה באופן שוויוני תקבל מקדם של 0.5. כלכלה מקבילה שבה יש שוויון מוחלט בין כל משקי הבית, לבד ממשק בית עשיר אחד הנהנה ממחצית ההכנסה, יהיה גם לה מקדם של 0.5.

אם נרצה לבדוק את רמת אי השוויון ביחידות גאוגרפיות מגוונות בחבילה אחת נקבל בדרך כלל מקדם גבוה בהרבה עבור האזור כולו, בהשוואה לכל אחד מאזורי המשנה בנפרד.

ולמרות זאת מקדם ג'יני הוא המקובל והנפוץ ביותר למדידת אי השוויון והוא מוזכר רבות בדו"חות העוני של הביטוח הלאומי. בעיקר בשל היותו פשוט וחד-משמעי דיו שניתן להבינו על נקלה, לצד היכולת להשוות את השתנותו במדינה או באזור מסוים לאורך זמן, כמו גם בין אזורים ומדינות שונות.

אם אתם חובבי מתמטיקה וממהרים לבחון את הנושא, חשוב שתדעו שלמסים יש השפעה משמעותית על תוצאות המדד. כחלק מהמאבק באי-השוויון מטילות המדינות מסים על בעלי הכנסה גבוהה המכונים "דמי העברה". מדובר במסים המשולמים רק עבור ההכנסה הגבוהה והם מיועדים להעברה לשאר האזרחים על מנת להפחית מאי-השוויון. מהסיבה הזו, חישוב של הכנסות לפני מסים תניב מקדם ג'יני גבוה בהרבה מזה שנקבל בחישוב ההכנסות לאחר מסים.

אי-השוויון עולה

המשבר הכלכלי הנוכחי משפיע באופן ישיר על רמת אי-השוויון בהכנסות משקי הבית בעולם כולו – וזאת למרות שרמות השכר לא השתנו באופן מהותי, אם בכלל.

כשאינפלציה וכסף זול הם מאפייני המשבר, לבנקים המרכזיים אין כלי טוב יותר לריסון השוק מאשר העלאת ערך הכסף. את ההעלאה הזו הם מבצעים באמצעות העלאות ריבית, צמצום כמות הכסף הזמין והעלאת המרווח (הפרוזדור) מול הבנקים.

וכששלושת הפעולות האלה מיושמות באגרסיביות כמו זו שאנו עדים לה כעת, התוצאה מורגשת היטב, ומיד.

בעלי החובות, שהם בדרך כלל משקי הבית ממעמד הביניים ומטה, הופכים לבעלי חובות גדולים יותר כתוצאה מהעלייה בגובה ההחזר החודשי להלוואות לצד התייקרות המחיה השוטפת, בעוד שיעור ההכנסה לא מתעדכן כלפי מעלה.

בעלי הזכויות, שהם בדרך כלל משקי הבית מהעשירונים העליונים יותר שהיקף השכר שלהם גדול מספיק בשביל "לסגור את החודש" ואף לחסוך חלק ממנו, נהנים מהכנסה הונית נוספת כתוצאה מהתייקרות הכסף (במקרה של השקעה בקרנות חוב) או מעליית המחירים (במקרה של השקעה בעסקים או בנדל"ן).

בחלק מהמדינות נחוש זאת היטב במדד ג'יני העדכני, אך בחלק מהן אפילו המדד המקובל כל כך לא ישקף לנו את זה – מאחר ובמדינות אלה (כמו בישראל) המדד מחשב אך ורק הכנסות משכר ולא רווח הוני או נדל"ני.

כך או כך, המציאות הנוכחית מגדילה פערים והמציאות הזו כנראה תלווה אותנו לפחות שנה שלימה, וזה במקרה הטוב.

מדד ג'יני בישראל

על פי נתונים שפורסמו ב"ספר העובדות" של סוכנות הביון האמריקאית ה-CIA, ישראל היא מדינה לא שוויונית בעליל. מתוך 174 מדינות, ישראל מדורגת במקום ה-83 הלא מחמיא.

הישראלים יכולים להתנחם בעובדה שמעצמות גדולות בהרבה מדורגות במקום גרוע עוד יותר. כך לדוגמה, ארצות הברית מדורגת במקום ה-114 ברשימה. אפילו איראן שוויונית יותר מארץ החלומות.

מקדם ג'יני בישראל,  כמו במדינות נוספות בעולם, מחשב אך ורק את ההכנסה משכר ואינו משקלל הכנסות הוניות מהשקעות הון או כל סוג השקעה אחר (לדוגמה מהשכרת דירה). בנוסף, המדד לא מתייחס להכנסות שמקורן בסובסידיות וקצבאות ממשלתיות המיועדות בדרך כלל לשכבות החלשות יותר.

בהתאם לכך, בישראל כנראה לא נראה בשנה הבאה זינוק פתאומי במדד ג'יני, וזאת למרות שהפערים מזנקים בממדים היסטריים.

והרי לכם הוכחה לכך שלא תמיד הגרף מספר הכל.