אין חולק כי ניתוק מדינה ממסלקה בינלאומית דרכה עובר מידע בין מוסדות פיננסים שונים, כדוגמת בנקים, הינו צעד משמעותי, שכן בהיעדר המסלקה קשה יהיה להעביר מידע על העברת כספים בצורה בטוחה, אמינה ומתוקנת. בהיעדר העברת המידע באמצעות סוויפט עשויות עסקאות בינלאומיות להתעכב עד לקבלת הוכחה משמעותית ואמינה לביצוע הפעולה, מה שמשפיע כמובן על הייבוא והייצוא מרוסיה.
הסנקציה, כפי שהיא נשמעת, אכן מהותית, אך האם היא עד כדי כך מאיימת על רוסיה כפי שכלי התקשורת גורמים לנו לחשוב? ממש לא.
ראשית, חשוב לזכור שלמרות שמערכת סוויפט הכרחית להשלמת עסקאות בינלאומיות, בסופו של דבר משמשת המערכת אך ורק להעברת מידע על העסקאות בזמן אמת – ולא לביצוע פעולות העברת הכספים בפועל. גם כעת, לאחר ניתוק חלק מהבנקים הרוסיים ממערכת סוויפט, הם עדיין יכולים לקבל ולהוציא כסף למדינות אחרות.
נקודה חשובה נוספת שצריך לשים לב אליה, היא שהניתוק ממערכת סוויפט לא נעשה כלפי רוסיה כמדינה או כממשלה, אלא אך ורק מול קבוצה מצומצמת של בנקים. קבוצת בנקים שכבר נותקו בעבר ממערכת סוויפט ונראה כי מעמדם לא נפגע בטווח הארוך, וכך גם לא הכלכלה הרוסית.
פרט נוסף שחשוב לזכור, הוא שכבר היום משתמשת רוסיה במסלקה בינלאומית תוצרת בית (SPFS – The Russian System for Transfer of Financial Messages), שמשמשת להעברת מידע על 20% מהעסקאות הבינלאומיות של רוסיה. כך שבמידה רבה הפתרון והתחליף כבר קיים ונמצא בשימוש הרוסים.
וכל זה עוד לפני שהזכרנו את קיומה של המסלקה הסינית (CIPS – Chinese Cross-border Interbank Payment System), שלמרות היותה קטנה יותר מזו של סוויפט, היא מסלקה מעולה שעובדת כיום עם כ-100 מדינות והיא כמובן תשמח להפוך ל"בית" של הרוסים.
אז האם "הסוויפט היא הנשק הגרעיני של הכלכלה", כפי שהגדיר זאת שר האוצר הצרפתי? כנראה שלא.
