"מה זה NFT?", שאל אותי הבוקר משקיע מתחיל שחיפש לפזר יותר את תיק ההשקעות שלו. ידיעה על מוזיקאי שרכש "קוף" במאות אלפי דולרים כמעט וגרם לו לקבור סכום גבוה מאוד על תעודת NFT ייחודית משל עצמו. וזה היה הרגע שהחלטתי לכתוב טור על NFT, שיסביר פעם אחת ולתמיד מה היא התעשייה הלוהטת והמדוברת, שאמנם מגניבה, אך לא בהכרח שווה.
מה זה NFT?
NFT הוא אסימון חסר תחליף (ר"ת של Non Fungible Token), שהוא למעשה תעודת בעלות מקורית ובלעדית ליצירה דיגיטלית המוטבעת בתוכה. היצירה יכולה להיות תמונה, סרטון, שיר, אימוג'י או כל יצירה דיגיטלית אחרת.
ה-NFT מבוסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין המוכרת לנו כל כך מעולם הקריפטו והמטבעות הדיגיטליים, אך בשונה מהמטבעות שהם סחירים, ה-NFT הוא יחיד מסוגו ואין לו עותקים נוספים. כתוצאה מכך, הוא גם לא בר חליפין ומכאן שמו Non Fungible Token – אסימון חסר תחליף.
ומה ההיגיון לשלם מיליונים על NFT אחד?
על פניו ה-NFT הוא אחד ההמצאות הגאוניות והמוצלחות ביותר. בטח בעידן שבו אנשים מעתיקים יצירות לאלפי עותקים בלחיצת כפתור, דבר הפוגע קשות ביוצרים ובאמנים רבים. אבל מתברר שלא כל המצאה תפקידה לפתור בעיות, לעתים מדובר דווקא ביצירת עולמות חדשים.
וכך, בין לילה, הצליחו רביעיית שותפים צעירים ממיאמי להקים את "מועדון היאכטות של הקופים המשועממים" (Bored Ape Yacht Club או בקיצור BAYC). השותפים הקימו באמצעות חברת Yuga Labs שבבעלותם אלגוריתם טכנולוגי שיצר 10,000 דמויות של קופים, כאשר כל קוף ייחודי ולא משוכפל. את הקופים הם שחררו למכירה כ-NFT במחירים שונים שהסתכמו בכשני מיליון דולר.
העובדה שכל מחזיק NFT יכול למכור את הקוף המשועמם שלו לכל המעוניין, הביא להתפתחותו של שוק משני, כאשר העובדה שההיצע בו אינו עולה והביקוש כן, הביא לזינוק מסחרר ואינסופי לכל NFT. ידוענים רבים שהודיעו על רכישת NFT משלהם הביאו לפופולריות רבה מדי לאסימונים הייחודיים והביאו לכך שאנשים פשוט הוציאו מכיסם מאות אלפי דולרים רק בשביל להחזיק בבעלות על דמות מצוירת של קוף משועמם.
רביעיית השותפים שהקימו את מועדון היאכטות של הקופים המשועממים, לא נשארו מחוץ לחגיגה. בכל מכירה של קופיף, הם הנהנים הראשונים מתמלוגי המכירה, כך שהם מרוויחים מדי יום שוב ושוב מהקופים שיצרו בכמות מוגבלת.
אחד מהמאפיינים הנדירים של מועדון זה (שעם הזמן קמו לו לא מעט מתחרים וחיקויים) הוא היכולת להשתתף באירועים ופעילויות בלעדיות לחברי המועדון, שהם למעשה המחזיקים בקופיפי ה-NFT שנסחרים בסכומים אסטרונומיים.
ואיך זה קשור לעולם ההשקעות?
כמו כל טכנולוגיה, גם ל-NFT יעילות רבה ותפקיד חשוב בהגנה על זכויות יוצרים וקניין הרוחני על זכויות דיגיטלית. אלא שבמקום שה-NFT ישמש למטרה לשמה הוא בא לעולם, בפועל הוא בכלל הפך ליקום מקביל של השקעות.
יוצרי השוק ניצלו את העובדה שכל NFT הוא ייחודי והחלו להשתמש בו כמערכת למכירת פריטי אספנות בטכנולוגיה עדכנית. אלא שאט אט הפך דווקא היתרון הטכנולוגי הגדול לחיסרון גדול ממנו. העובדה שכל NFT ייחודי הביא לאפיק השקעות חדש – רכישת NFT בסכום מסוים מתוך מטרה למכור אותו בסכום גבוה יותר.
בעיני המשקיעים, העובדה שאין ולו עותק אחד נוסף של אותו NFT, ובמקרה של מועדון הקופים המשועממים גם אין קופים חדשים שיצטרפו למשפחה, יביא לכך שמחירי הקופים רק יעלו ויעלו. וכך התפתח שוק של סוחרים שרוכשים קופיף חסר ערך מינימלי בסכום אסטרונומי מתוך מטרה למכור אותו בסכום אסטרונומי.
אז למה טענים שזו בועה?
כי זה כל מה ש"בועה" מסמלת. שווי של מוצר חייב להתבסס על נתונים ריאליים שאינם ספקולטיביים. שוק המבוסס כולו על פרקטיקות הונאה כמו Wash Trading (קנייה ומכירה של מוצר בין חברים במחירים העולים בתדירות קבועה, על מנת 'להוכיח' שווי גבוה יותר של נייר ערך), שמרבית מהעושר בו (80%) נשלט על ידי "לוויתנים" שהם 9% מכל הארנקים, הוא לא מסחר אמיתי. במקרה הטוב זו בועה, ובמקרה הפחות טוב זו הונאה.
ולמי ששכח, זה די מזכיר לנו את "שיגעון הצבעונים" מהולנד. גם שם היו מי שהתלהבו מהפרח הצבעוני ושילמו עבורו במכירות פומביות סכומי עתק בהיקף של כלל המשכורות למשך שנים – עד שאחד ממשתתפי המכירה בפונדק התפכח וזעק "זה בסך הכל פרח". חיש מהר נפוצה השמועה שאין מי שישלם עבור הצבעוני לפי "שוויו" בשוק ותוך שעות קרס כל התחום "הרווחי" דאז.
כמו בכל בועה, גם הפעם העשירים ידם על העליונה. גם אם הם השקיעו מיליוני דולרים על NFT, עבורם מדובר בפרומיל האחוז מהיקף נכסיהם. לעומת זאת, המשקיע הקטן ששם את כל הונו על קופיף משועמם חסר תוכן ושווי, מחק את כל עתידו והפיננסי.
ובל נשכח את אלמנט האספנות בשוק הזה. לקופיף של וורן באפט ערך גדול בהרבה מזה שלך – "כי זה של באפט" (כמובן שאין לו). אנשים ישלמו על הפריט הרבה יותר משוויו האמיתי, רק בגלל שורשיו והיסטוריית המחזיקים בו. אבל מי ששילם על הקופיף של באפט מיליון דולר, כמובן לא יקבל ממישהו אחר אפילו מחצית מהסכום הזה – למרות שמדובר באותו קופיף בדיוק. אתם כבר יודעים למה… כי הקופיף לא שווה כלום.
