תחום ההשקעות הכשרות עולה לכותרות אחת לתקופה, כאשר לרוב הסיבה לכך היא התעניינות של יהודים שומרי מסורת בהשקעות שאין בהן חששות הלכתיים. כמו לדוגמה בעלות על חברה שמוכרת חמץ בפסח, שותפות בחברה מחללת שבת וגרוע מכך – השקעה בהלוואות בריבית, כלומר אגרות חוב. אך יש תחום מסוים בו אין חילוקי דעות והוא אג"ח מדינה.
בתחום ההשקעות הכשרות פועלים כיום כמה וכמה גופי כשרות. הבולטים ביניהם: בד"צ העדה החרדית, גלאט הון, תשואה כהלכה, הרב אריה דביר ובד"צ בית יוסף. המשותף לכולם הוא ההיתר הגורף להשקיע באגרות חוב ממשלתיות והסיבה לכך היא שבאג"ח ממשלתי כלל אין איסור ריבית. כן, שמעתם נכון. איסור ריבית חל רק על אג"ח קונצרני.
האיסור ההלכתי להלוות בריבית הוא האיסור להלוות לאדם מסוים בריבית, אך בשונה מחברות שאנשים מחזיקים בבעלות עליהם, למדינה אין כל בעלים. כלומר במקרה פירוק של מדינה אין מי שירוויח או יפסיד מהתהליך ולכן אין כאן הלוואה בריבית לאדם כלשהו ומשכך איסור הריבית לא חל.
בנוסף, ישנם נימוקים הלכתיים נוספים לכך שאין בעיה להשקיע באג"ח מדינה, אבל זו הסיבה המרכזית והמדוברת ביותר.
