קרן גידור (Hedge Fund) כשמה כן היא – קרן שנועדה לגדר את ההשקעה שלנו במקרה של ירידות בשוק. האם היא אכן משיגה את המטרה הזו? לא ממש. 

לפני שנגלוש לחלק התשואות, דמי הניהול ומשוואת הסיכוי-סיכון, בואו נבין קודם היטב מהי קרן גידור:

ההבדל בין קרן גידור לקרנות ההשקעה האחרות שיש לשוק להציע לנו הוא שקרן הגידור תפקידה לייצר לנו תשואה חיובית בכל מצב. גם כשוק יורד וגם כשהשוק עולה. לתשואה החיובית הזו מגיעה הקרן באמצעות עמידה בכמה כללים שהמציא מייסד קרן הגידור הראשונה בהיסטוריה, אלפרד וינסלו ג'ונס.

זה קרה לפני 73 שנים. המשקיע אלפרד וינסלו ג'ונס פרסם בכתב העת הכלכלי פורצ'ן מאמר בו טען שבמידה ומצד אחד נמנף את תיק ההשקעות ומצד שני נגדר את הסיכון נוכל להשיג תשואות גבוהות יותר. על מנת להוכיח זאת במציאות הקים ג'ונס שותפות שהפכה לקרן הגידור הראשונה אי-פעם והכללים שלפיהם היא הוקמה הם הכללים לפיהם מוקמות קרנות גידור עד היום הזה.

1. מתכונת של שותפות מוגבלת שבה מנהל ההשקעות הוא השותף הכללי ולעומתו המשקיעים בקרן הם שותפים מוגבלים, שאינם שותפים בניהול ההשקעות.
2. אפשרות לא להשתמש רק בקנייה של ניירות ערך אלא גם של מכירה בחסר ("שורט") – שיטה בה נמכרים ניירות ערך שאינם בבעלות המוכר ואשר שאל אותם מגוף אחר. המוכר מקווה שמחיר נייר הערך יירד, ואז יוכל לרכוש אותה בזול ולהרוויח מההפרש בין המכירה לקנייה.
3. אפשרות למינוף פיננסי (Financial Leverage) – קרן גידור יכולה למנף את הנכסים הקיימים שלה בעזרת מזומן שהיא מקבלת מעסקאות שורט (מכירה בחסר מהסעיף הקודם) אחרות. לדוגמה, אם הקרן עשתה עסקת מכירה בחסר וקיבלה עליה 100,000 דולר, היא יכולה להשקיע את הסכום הזה לקנייה של ניירות ערך אחרים.
4. אפשרות לגבות בנוסף לדמי הניהול הרגילים גם עמלת הצלחה או בשמם הנפוץ דמי הצלחה – הדבר נועד כדי לעודד את מנהל הקרן לבצע השקעות מסוכנות יותר אבל עם פוטנציאל להשיג תשואה גבוהה יותר.

הרשות לניירות ערך מגדירה את קרנות הגידור כך: קרן גידור היא קרן להשקעה משותפת, שמטרתה לפעול באסטרטגיות מסחר שונות, באמצעות שימוש במגוון כלים כגון – מינוף, מכירות בחסר, פעילות בנגזרים וטכניקות השקעה אחרות. בין אסטרטגיות אלה: אסטרטגית Long-Short בצמדי סוגי נכסים (למשל מניה ומניה) אשר נמצאים בקורלציה גבוהה תוך יצירת ערך האחד על חשבון השני; אסטרטגית Global-Macro אשר מייצרת ערך לקרן מאירוע מאקרו כלכלי (בהתאם לאסטרטגיה זו מנהל הקרן שואף לנצל שינויים במדיניות והתפתחות המאקרו כלכלית והשפעותיהן על שווקים שונים); אסטרטגית מסחר סיסטמית (Systematic Trading) הפועלת על בסיס זיהוי מגמות ועיוותים באמצעות כלים אלגוריתמים מהירים; Multi Strategy אשר משלבת אסטרטגיות מסחר שונות בהתאם לתנאי השוק הפיננסיים, ועוד.

מכות את השוק, האמנם?

המניע שלנו בדרך כלל להעדיף מוצר פיננסי כזה או אחר נמצא בצד התשואות. אם נבחר להעביר את ההון הנזיל שייעדנו למסחר בשוק ההון לטובת מוצר פיננסי אחר, זה יהיה ברוב המקרים מוצר שמכה את השוק. 

ובכן קוראים יקרים, צר לי לאכזב אתכם אבל לרוב קרנות הגידור לא מכות את השוק לאורך זמן.

משקיע הערך האגדי וורן באפט היה הראשון שהעז לומר זאת בפומבי, והיום כבר אין מי שחולק עליו. ב-2007 התערב באפט עם מנהל קרן גידור בשם טד סיידס. באפט טען שהשקעה במדד S&P 500 תהיה מוצלחת יותר מהשקעה אקטיבית – כזו עם מנהלי השקעות מנוסים שבוחרים את המניות "עם פינצטה". השניים השקיעו סכום התחלתי זהה של 320 אלף דולר, וההתערבות נמשכה עשר שנים. בסוף 2016 כבר היה ברור שוורן באפט צדק. התשואה השנתית הממוצעת של מדד ה S&P 500 הייתה 7.1%, לעומת 2.2% של סיידס.

ניתוח עדכני יותר, שרלוונטי יותר לתקופה הנוכחית ולמשקיע הישראלי, פורסם בתחילת השנה ב'כלכליסט'. הניתוח מגלה כי מבין כל קרנות הגידור הישראליות, המנהלות יחד כ-40 מיליארד שקל, רק אחת הכתה בשנת 2021 את מדד הייחוס תל אביב 125 – וגם היא בפער זניח יחסית.

אותו ניתוח מגלה גם כי בשנת הקורונה הקודמת (2020) כמעט ולא הייתה קרן גידור שלא הכתה את מדד הייחוס, תל אביב 125, שסגר את השנה עם תשואה שלילית של 3% בעוד חלק מהקרנות הניבו למשקיעים תשואה בשיעור דו-ספרתי עד לכ-40%.

הסיבה לכך נעוצה באופן הפעילות של קרנות הגידור המחזיקות בפוזיציות של לונג ושורט, שמניבות במצבים של ירידות או עליות שוליות תשואה דומה לשוק, בשונה ממצבים של תנועות חדות בשוק. ככל ומדובר בירידות חדות הן יציגו בדרך כלל צניחה נמוכה יותר ואפילו תשואה חיובית כפועל יוצא מפוזיציות השורט, אך ככל והשוק יגיב בעליות חדות הן ירשמו תשואות נמוכות יותר בשל עלות הגידור של הקרן.

שנת הקורונה השלילית הייתה כאמור שנה של ירידות חדות וסיבה למסיבה עבור קרנות גידור הפועלות בחלקן במסחר יומי, אך שנה כזו היא נדירה למדי לאורך ההיסטוריה. הפער הפך למורגש בשנת 2021 הטובה בשוק ההון, אז קשה היה לקרנות להכות את מדדי הייחוס.

מדוע אם כן נהנות קרנות הגידור מההילה הגדולה המיוחסת להם? בעיקר בגלל אופי המוצר שנראה קשה להשגה, זמין רק ללקוחות כשירים, מציע למשקיעים להשיג את מה שהשוק לא יודע להציע (לטוב ולרע) ומכניס אותם למועדון העשירון העליון. 

תודו שאין כמו לזכות ב"כבוד" לשבת עם מנכ"ל הקרן האגדית לשיחת "אחד על אחד" כשכל תוכן השיחה עוסק במילים גבוהות שלא בדיוק הבנתם…

אי אפשר להתעלם גם מהמרכיב הפסיכולוגי בסיפור. בעוד השוק שוקף וחושף את הירידות בזמן אמת, קרנות הגידור יכולות לפעול כמעט ככל העולה על רוחן מבלי לעדכן איש מהמשקיעים בקרן.

כלי יעיל לגיוון

ולמרות כל האמור לעיל, אני ממש לא סבור שקרנות הגידור הן מוצר לא טוב. ההיפך הוא הנכון, במקרים מסוימים דווקא אהיה הראשון להמליץ למשקיע על קרן גידור כזו או אחרת.

אבל, וזה אבל גדול, קרן הגידור לעולם לא תהיה מרכיב עיקרי או משמעותי בתיק ההשקעות. חלק קרנות הגידור בתיק ההשקעות המומלץ לא אמור להיות יותר מ- 10% מהתיק לכלל קרנות הגידור יחד. 

הסיבה לכך פשוטה: אם אנו רוצים לישון רגועים לגמרי לגבי ביצועי הכסף שלנו בטווח הארוך, השוק הוא המקום הטוב ביותר עבורנו. קרן גידור לעומת זאת, יכולה להיות בעלת אסטרטגית השקעה קוסמת ולהכות את השוק במשך עשור ברצף – ואז בשנה אחת למחוק הכל. 

לכן, במבט לטווח קצר קרן גידור תקסום לנו הרבה יותר מהשוק שיכול להציג ביצועים ירודים יותר. אך במבט לטווח הארוך השוק מכה תמיד את קרנות הגידור.

גם אם אנו משקיעים לטווח ארוך, אנו אף פעם לא רוצים להיתקע במלכוד של שנה כמו זו הנוכחית, שהשוק מחק עשרות אחוזים ולכן לא מומלץ למכור בתקופה הקרובה נכסים רבים. ולכן נדאג שבכל מקרה תהיה לנו יכולת ריווחית במשיכת כספים. את היכולת הזאת נקבל מקרן הגידור שלנו.

לכן חשוב לבחור קרן גידור שתואמת למדיניות ההשקעות שלנו בשוק המסורתי (בכיוון ההפוך כמובן), על מנת שהיא תגדר אותנו בשנים של ירידות. את ההתאמה של הקרן נעשה בהתאם למספר פרמטרים, כמו: תחום ההתמחות, אסטרטגית ההשקעה, משך זמן ההשקעה ועוד.

קרן גידור למשקיע קטן

בעולם ההשקעות כמו בעולם ההשקעות, אי אפשר לפספס את סוגיית דמי הניהול והלקוח הכשיר. וכפי שניחשתם היטב, קרנות גידור לא מתאימות ללקוח שאינו כשיר. אבל זה ממש לא אומר שהמשקיע המתחיל לא יכול להנות מהעולם הזה.

כיום מקובל שדמי הניהול בקרן הם בסביבות ה-2% מגובה ההשקעה, ובנוסף דמי הצלחה של 20% מהתשואה שהשיגה הקרן.

בנושא גביית דמי ההצלחה ישנם כמה אפשרויות, כאשר זו המועדפת על המשקיעים בקרנות היא גביית דמי הצלחה רק בגין הרווחים שהניבה הקרן למשקיעים מעל השיא הקודם אליו היא הגיעה בעבר (High-water mark).

יש לציין שמכיוון ומדובר בקרנות פרטיות דמי הניהול ודמי ההצלחה בקרן יכולים להיות שונים ממשקיע למשקיע, כאשר בדרך כלל תינתן הנחה למשקיעים גדולים מאד.

במרבית קרנות הגידור ישנו רף השקעה מינימלי של כמה מיליוני שקלים. בנוסף, על מנת למנוע משיכות תדירות של כספים מהקרן – מה שעלול לגרום לפגיעה באסטרטגיית ההשקעות – ישנה תקופת נעילה בה אין אפשרות למשוך את הכספים מהקרן וגם כשניתן זה בדרך כלל אחת לרבעון ובהודעה מראש.

לקוח כשיר שדלתות קרנות הגידור פתוחות בפניו הוא לקוח שעונה לאחד מהתנאים הבאים:

1. הוא מחזיק בנכסים נזילים בשווי כולל שעולה על 8,364,177 מיליון ₪.
2. הוא הכניס בכל אחת מהשנתיים האחרונות מעל 1,254,627 מיליון ₪, או מעל 1,881,940 מיליון ₪ לתא המשפחתי כולו.
3. הוא מחזיק בנכסים נזילים בשווי כולל שעולה על 5,227,610 מיליון ₪ והכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות הייתה מעל 627,313 ₪ או מעל 940,969 ₪ לתא המשפחתי כולו.

ומה מה עם אתם לא עונים לאחד מהתנאים האלה? עבורכם דאגו ברשות לניירות ערך לקרנות הגידור בנאמנות.

"קרן גידור בנאמנות" ו"אגד קרנות גידור בנאמנות" הם למעשה יצורי כלאיים, המשלבים מאפיינים של "קרן נאמנות" הנתונה תחת פיקוח הרשות יחד עם מאפיינים של "קרן גידור" (שאינה מפוקחת). הדבר נועד לאפשר ליהנות משני העולמות: נגישות לעולם ההשקעות של קרנות הגידור הלא מפוקחות, דרך מעטפת של קרן נאמנות תחת פיקוח ורגולציה של הרשות.

אבל לפני שאתם רצים להשקיע 500 שקל בקרן גידור בנאמנות, חשוב שתזכרו שיש סיבה שקרן גידור מיועדת ללקוחות כשירים/מתוחכמים…