השקעה בקרנות חוב – כל המידע שאתם צריכים לפני השקעה בקרן חוב.
כשהתנודתיות חוגגת בשוק ההון, רבים מאיתנו נוטים לברוח לשוק האלטרנטיבי. חלק בוחרים להעביר את כל תיק ההשקעות לעולם ההשקעות האלטרנטיביות, וחלק מחפשים רק לחזק את פיזור התיק באמצעות העברת חלק שולי מהחסכונות לשוק האלטרנטיבי.
מה שבטוח זה שהשוק האלטרנטיבי נמצא בשיאו ואין שום סיבה שלא נכיר אותו לעומק. אז חיפשנו בגוגל "השקעות אלטרנטיביות" וממש לא הופתענו לגלות שרוב התוצאות הן קרנות חוב.
קרנות חוב
איך נוצר מצב שבו ביטוי אחד נפוץ מאפיין שוק ענק כל כך שמציע מוצרים רבים כל כך? ההסבר היחיד זה חוסר ידע. בסדרת הכתבות הזו, אנסה לפרט יותר על העולם האלטרנטיבי וברוח התוצאות הנפוצות בגוגל אתחיל עם קרנות החוב וארחיב לעולמות החוב הנוספים.
באופן כללי, קרן חוב הוא מוצר פשוט וקל להבנה. קרן שבו אנו משקיעים את כספנו, אשר משמשים הלוואה לצד ג' שמשלם ריבית, כאשר התשואה שלנו נגזרת מהריבית. קל ופשוט, לא?!
בעולם שבו כמעט כל חברה או עסק מתפתח ולעתים אפילו מתקיים מגיוס הון באמצעות חוב, כמעט כל השקעה יכולה להיכנס לקטגוריית השקעות החוב. ההבדל בין השקעות אלה לקרנות החוב, זה שקרנות אלה מתמחות בהלוואות לסקטור או מטרה ספציפית, וכך אנו נהנים מחשיפה ממוקדת למגזרים ותהליכים שאנו צופים להם עתיד מזהיר.
כך לדוגמה, קרן חוב ייעודית לתחום המזון, תפזר את כספיה בהלוואות לעסקים מתחום זה. לעומת זאת, קרן שמאמינה במגזר הטכנולוגיה תלווה לסטרטאפים מתחילים. בדרך כלל, מתמחים מנהלי הקרן בסקטור בו היא עוסקת ובוחנים את מתן האשראי בהתאם לאינדיקציות מקצועיות וכלים ייחודיים שנותנים להם יכולת לבחור את הלווים הטובים ביותר בסקטור.
ישנן שתי סוגי קרנות חוב. אחת שמשלמת את הריביות יחד עם הקרן בסוף התקופה בלבד ובתשלום אחד. לצד זאת, ישנן גם קרנות חוב שמשלמות תקופתית והמשקיעים בהן מקבלים תשלום שנתי קבוע או חצי שנתי של ריבית ההלוואות, שמשולמת בתשלומים בכל תקופת זמן שנקבעה. לעתים התשלום יכלול גם חלק מסכום קרן ההשקעה.
מכשירים פיננסיים חכמים
לצד קרנות החוב, ישנם גם מכשירי השקעה נוספים בעולם החוב. חלק מהם גם נמצאים בשוק האלטרנטיבי. ה-CLO (ר"ת של Collateralized Loans Obligations) הוא אחד מהם. מדובר במכשיר פיננסי שמציע לנו לרכוש חבילה של חובות רבים המדורגים לפי איכות הלווה, כך שככל וההלוואה "מסוכנת" יותר התשואה עולה בהתאם.
ה-CLO הוא מכשיר פיננסי שזוכה לדירוג אשראי גבוה במיוחד מסוכנויות דירוג האשראי העולמיות, בעיקר בשל הפיזור העצום שהופך את הסיכון שלנו בכל אחת מההלוואות המסוכנות האלו למינורי באופן יחסי. זאת בנוסף לדרגת בכירות חוב ראשונה במעלה, עוד לפני מחזיקי האג"ח של הלווה.
גורמים נוספים שמשפיעים על הדירוג הגבוה הם: הצמדת ההלוואות לריבית משתנה, תנודתיות אפסית בשל מתאם נמוך בין ההלוואות ומח"מ (משך חיים ממוצע) של 90 יום בלבד.
החסרונות הן שהמוצר ללקוחות כשירים בלבד, תהליך הנזלה ארוך, תשואה נמוכה מדי לסיכון במקרה פירעון מוקדם של ההלוואות, ביצועים נמוכים לעומת האג"ח ביחס לסיכון בשנים של ירידות ריבית וכן עלות ההשקעה בקרנות מחו"ל (שער החליפין, דמי הניהול, רף המינימום להשקעה, מיסוי וניסיון המנהלים).
נרשמים לרשימת התפוצה ונשארים מעודכנים
הצטרפו לעשרות אלפים שנהנים מתוכן מקצועי ואיכותי עם ערך אמיתי בהתאמה אישית
אי אפשר למכור בהפסד
אז למה לנו לקחת את הסיכון הזה ולא לקנות אגרות חוב? התשובה היא בעיקר תקופות משבר.
רבים מהמשקיעים, בדגש לקטנים שביניהם המתאפיינים בחוסר סבלנות ועודף חשש מאובדן החיסכון, נוטים לברוח מהשוק בעתות משבר. אם יחזיקו באג"ח, הם ימהרו למכור גם אם המשמעות היא אובדן של 30% מהחיסכון וצפונה. בקרן פרטית לעומת זאת, אי אפשר בדרך כלל לצאת מההשקעה לפני הזמן, וכל שכן בעת משבר.
עם זאת, בעת משבר חשוב לזכור שאם יש בטוחות להלוואה אז בטווח הארוך זה סיכון ששווה לקחת בשביל עודף תשואה במוצרים האלה, כאשר החלופה היא שוק סחיר שצולל לא פחות בעתות משבר – ובלי בטוחות.
יצוין כי קרנות החוב השוות באמת נמצאות מעבר לים, שם החוק לא מגביל אשראי צרכני בריבית של 15% ולמרות הסיכון הגבוה בהלוואות מהסוג הזה מצליחות הקרנות לייצר תשואות של עשרות אחוזים ואף יותר לאחר מינוף קווי אשראי ללווים הפרטיים בסיכון גבוה. גם אם יחס הדיפולט הוא 7%, אסור לשכוח ששאר הלווים משלמים ריבית גבוהה מ-20% על ההלוואה שנטלו והתשואה שווה לא פעם את הסיכון.
להשקעה בקרנות חוב גם יתרון מהותי בגזרת העמלות, מאחר ועלויות הניהול נמוכות משמעותית לעומת המסלולים המנוהלים בשוק ההון. ותמיד טוב לגוון במשהו יציב ופחות תנודתי.
קרנות חוב זמינות להשקעה בישראל דרך בבתי ההשקעות הישראלים, שחלק מהם פועלים כאג'נדה לקידום עולם ההשקעות האלטרנטיביות, בדגש לקרנות חוב.
