מי מבטח את חברות הביטוח, או ליתר דיוק, מי מבטח את חברות הביטוח הישראליות?

השאלה הזאת מתחדדת ביתר שאת בתקופות של חוסר יציבות, ובמיוחד בעת מלחמה. לקראת סוף שנת הכספים 2023 שהייתה שנה "מאתגרת" במיוחד בלשון המעטה, מצאו את עצמן חברות הביטוח הישראליות מול בעיה קשה ומאיימת במיוחד.

ביטוח הוא בסופו של דבר מעין משחק לוגי בו מנסים לחזות את העתיד על בסיס נתונים מהעבר. אין בו מקום למשאלות לב, לפחדים ולדמיונות. אבל זה לא מה שקרה בסוף השנה האחרונה. מי שמבטח את חברות הביטוח הן ענקיות ביטוח שנמצאות בדך כלל מאחורי הקלעים. קוראים להן "מבטחי משנה". הן מגבות את חברות הביטוח שרוכשות מהן ביטוח למקרי קיצון, למקרים שמאתגרים את הניתוח הקר והמקצועי של האקטוארים בחברות הביטוח.

לדוגמה, אם חל שינוי דרמטי בנתונים הסטטיסטיים לפיהן נקבעה הפרמיה לביטוח חיים, מישהו יצטרך לשלם את המחיר. מי שישלם אותו אלה הם מבטחי המשנה. נניח שהנתונים לאורך השנים מצביעים על פטירתם של מאה אנשים בשנה ובסופה של שנה כלשהי התברר שמספר הנפטרים באותה שנה עמד על מאתיים, חברת הביטוח תפעיל את הפוליסה שרכשה אצל מבטחת המשנה שלה.

אגב, בישראל קיים חריג ביטוחי שאין במקומות אחרים. רוב פוליסות ביטוחי החיים שנמכרות על ידי חברות הביטוח הישראליות כוללות כיסוי גם למצב של מוות בשדה הקרב. כלומר, גם משפחתו של חייל מילואים בעל ביטוח חיים שנפל על הגנת המולדת, תקבל את דמי הביטוח. והחריג הזה עומד עתה במרכז.

בעקבות מצב המלחמה, הודיעו מבטחי המשנה של חברות הביטוח הישראליות כי הן מסרבות לבטח את החריג הזה. צריך לציין שזהו אירוע שלא אירע מעולם, גם לא במלחמות קשות בעבר. וההודעה הזו שהכניסה את חברות הביטוח הישראליות ללחץ, עלולה לעלות לנו הרבה כסף כבר בזמן הקרוב. גם למי שכבר מחזיק פוליסת ביטוח חיים ולא רק למי שיבקש לרכוש אחת כזו ויגלה שהיא לא מכסה מקרה של פטירה במלחמה.

מדוע? משום שחברות הביטוח שכבר מחויבות לפוליסות שנמכרו בעבר על בסיס הביטוח שהן עצמן רכשו אצל מבטחות המשנה, תגלגלנה את הבעיה לפתחה של המדינה וקופת המדינה היא הכיס של כולנו. גם של מי שלא מחזיק ביטוח חיים…