ממשלת ישראל ה-37 טרם הוקמה, אך זהותה ידועה. הניצחון המוחץ של גוש הימין במהלך בחירות 2022 יוביל לממשלה בראשות נתניהו, כאשר רק זהות השרים ואופן חלוקת התיקים טרם סגור סופית.

היציבות המסתמנת בממשלה הומוגנית מעולה לכלכלה הישראלית, הזקוקה לקטר מוביל יציב וברור שלא מונע כל יום משיקול הפוך מן העבר השני של המפה הפוליטית. ועדיין, בתקופה של מיתון ואינפלציה, ייאלצו חברי הממשלה להתמודד עם שורה ארוכה של אתגרים כלכליים מהותיים.

את האתגרים אפשר לחלק לחמישה סעיפים מרכזיים: 

1. מדיניות פיסקלית מצמצמת

האתגר המרכזי ביותר של הממשלה החדשה יהיה ללא ספק התמרון הקשה בין ההתנהלות הפיסקלית הנכונה לבין העמידה בהבטחת הבחירות. דוגמה לכך קיבלנו כבר השבוע, כאשר יו"ר ועדת הכספים הציע להקל בריביות על משכנתאות לרוכשי דירה ראשונה. נגיד בנק ישראל מיהר להתנגד ולא לחינם.

כל מהלך ממשלתי שמפזר כסף זול, כלומר כסף שלא עבדנו עליו קשה, בין אם במזומן ובין אם כהטבה בעלת ערך זהה, מתניע את האינפלציה. לצרכן יש יותר כסף ולכן הוא יסכים לשלם יותר. המחירים ימשיכו לעלות והמדד יזנק בהתאם. במקרה כזה, גם אם לא נרגיש את עליית ריבית הפריים במשכנתא בגלל הסבסוד הממשלתי, נשלם את זה במסלול הצמוד למדד. 

ליציאה ממשבר אינפלציוני אין פתרונות קסם. הדרך היחידה לצאת ממנו היא באמצעות הידוק מוניטרי והעלאת ערך הכסף (הריבית). אם הממשלה תחליט לחלק מיליארדי שקלים בכרטיסי מזון בגלל הבטחת בחירות של השותפה הבכירה בה, היא תאלץ את בנק ישראל להמשיך ולהעלות עוד יותר את הריבית, על מנת לשמור על ערך הכסף.

זה לא אומר שהמדינה לא תוכל לסייע לחלשים, אבל הסיוע יצטרך להיות שמרני וחכם מאוד. חינוך חינם מגיל אפס לדוגמה, היא אחת מהבטחות הבחירות (של הליכוד) שכן יהיה נכון לקדם למרות האינפלציה. הסיבה לכך היא שחוק כזה יעלה את פריון העבודה במשק, וכתוצאה מכך לא יוביל לזינוק באינפלציה.

2. מניעת ספירלת שכר-מחיר

האינפלציה בישראל מושרשת היטב במגוון רחב של סעיפי שירותים והיא כבר מזמן לא כזו שמונעת רק בגלל משברים גלובליים זמניים. העובדה שהאינפלציה הפכה לעמוקה ושורשית מובילה לאיום משמעותי שמכונה "ספירלת שכר מחיר".

ספירלת שכר הוא מונח פיננסי המתאר מצב בו אנו מרגישים שהכסף נגמר לפני החודש ולמעשה יוקר המחיה מחייב אותנו להכניס הכנסה משמעותית יותר ולכן דורשים מהמעסיק העלאת שכר – ובכך מאיצים את המשך גל ההתייקרות במשק.

ככל והאינפלציה נשארת מעל 5% לאורך זמן ולא יורדת, גובר הלחץ מצד העובדים – ואבוי לפוליטיקאי שיעז לומר לאותו עובד אומלל מהמעמד הנמוך ביותר שאסור להעלות את שכרו בגלל שזה יתדלק את האינפלציה.

כך, מוצאת את עצמה הממשלה "החברתית" במציאות שבה עליה לעשות כל שביכולתה על מנת שהלחץ הציבורי להעלאת שכר המינימום (בימים אלה עלה קמפיין של תנועת "מינימום 40" בנושא) לא יצלח. שר האוצר יצטרך להתמודד גם עם שביתות תכופות של עובדי ציבור מאוגדים הדורשים העלאות שכר (השבוע הגיע תורם של המורים העל-יסודיים לדרוש העלאה של 30%), שככל ויאושרו, עשויים להתניע ספירלה אינפלציונית חסרת שליטה.

למעשה, אם הממשלה לא תשיג שליטה באינפלציה תוך זמן קצר יחסית, תחזקנה דרישות העובדים להעלאות שכר גם במגזר הפרטי, ואז יהיה קשה בהרבה להשתלט על הסחרור הכלכלי.

3. הורדת מסים 

גם אם הכלכלה הישראלית לכשעצמה יציבה, מיתון באירופה ובארצות הברית משפיע עליה ישירות. חלק מהתחזיות צופות מיתון גם בישראל בשנה הקרובה, אם כי ברמה פחותה ממדינות רבות אחרות.

האטה במשק אף פעם לא מבשרת טובות לכלכלה ולכן על הממשלה לעשות כל שביכולתה למנוע זאת. אחת הדרכים הנפוצות להנעת הכלכלה הינה הורדת מסים. הצרכנים מרגישים שיש להם יותר ולכן צורכים יותר. 

הורדת מסים כזו חייבת להיות כמובן רוחבית על מנת שיעילותה תורגש במשק, ולכן אם היא תהיה פופוליסטית ותתאפיין רק ב"תיקונים" דוגמת ביטול המס על החד פעמי ועל השתייה המתוקה, התוצאה לא תביא עמה בשורה לכלכלה.

4. הנפקת אג"ח צמוד למחירי הדיור

ערב הבחירות פרסמתי בתקשורת הכלכלית טור על הדרך המהירה להוזלת מחירי הדיור. ימים ספורים לאחר מכן הודיע יו"ר הליכוד כי הפתרון המוצע יהווה הבטחת בחירות 2022 של המפלגה. מדובר בפתרון פשוט וקל ליישום, שצפוי להפחית תוך זמן קצר את הביקושים לנדל"ן למגורים – ויחד עם ההיצע העולה בשנים האחרונות מדובר במתכון המושלם לדיור בר השגה.

המדובר באגרות חוב ממשלתיות הנושאות תשואה בגובה זהה לממוצע התשואה מהשכרת דירה, תוך שהקרן והריבית צמודים למחירי הדיור, וכך יוכל כל מי שחושש מכך ש"המחיר יברח לו" ליהנות מהגנה מלאה שתאפשר לו לרכוש בבוא העת דירה. אגרות החוב הצמודות למדד הדיור יהוו כמובן להיט עבור משקיעי הנדל"ן, שיוכלו להנות מתשואות הנדל"ן עם מכשיר השקעה נזיל ובפחות הוצאות השקעה.

הנפקת האג"חים וניתוב רוכשי הדירות להשקעה, לצד הגדלת ההיצע בשוק בעקבות מכירות דירות משוק הדיור להשקעה מתוך רצון להנזיל את כספי המשקיעים – יובילו לעצירה מיידית של התייקרות מחירי הדיור, וייתכן שתוך חודשים ספורים המחירים אף יירדו. 

הסיבה לכך היא שכ-40% מרוכשי הדירות הם רוכשי דירות להשקעה, שברובם לא מחפשים השקעות אלא מפחדים שהמחיר יברח לילדים שלהם עד שיגדלו ולכן מקדימים לרכוש נכסים. אם לכל אלה תהיה הגנה על הכסף, כך שערך החיסכון יישאר זהה לערך הדירה העתידית, הביקוש יצטנן בעשרות אחוזים. הרי אין סיבה לשלם סתם מאות אלפי שקלים בקניית ומכירת הדירה וכן לשאת בהוצאות התחזוקה והפחת – ללא כל נזילות.

אג"חים אלו יחשפו את המדינה, כמנפיקת האג"ח, לעליית מחירי הנדל"ן. אולם, היא תהיה מוגנת ומגודרת בהיותה בעלת קרקעות בהיקפים שהם בסדרי גודל הרבה יותר מהחשיפה.

המתנגדים הגדולים להנפקת האג"ח הם כמובן פקידי משרד האוצר, שלא ימהרו לאשר מהלך שיוביל להוזלה מהותית במחירי הדיור – שמשמעותה עשרות מיליארדים פחות בהכנסות השנתיות ממסים, וכן שיווק קרקעות מדינה במחיר נמוך מזה הנוכחי.

5. השקעה בתשתיות 

בניגוד לנהוג לחשוב, השקעה בתשתיות איננה הוצאה אלא הכנסה. גם אם היא עולה למדינה מיליארדים רבים, היא מחזירה את עצמה בריבית דריבית לאורך שנים ונחשבת להשקעה הכלכלית הנכונה ביותר.

תשתיות מתקדמות ויעילות מייצרות מקומות עבודה נוספים, מפחיתות זמן רב שמתבזבז לאזרחי ישראל על הכביש, משפיעות על זיהום האוויר, מזניקות את הפריון במשק ואפילו מצילה חיים.

הממשלות הקודמות קידמו שורה של פרויקטים ענקיים בתשתיות, כאשר המטרו בגוש דן ללא ספק בולט ביניהם. האופוזיציה דאז, שהיא הממשלה המסתמנת לאחר בחירות 2022, נהגה "לשים רגליים" למובילי המדיניות. אך יש הטוענים כי הדבר נעשה רק בגלל שחבריה ראו בכך צורך מהותי ורצו להשאיר לעצמם את הקרדיט על הפרויקטים הגדולים.

כך או כך, על הממשלה שנבחרה לאחר בחירות 2022 לעשות הכל כדי שתשתיות המדינה ימשיכו להתפתח, גם אם זה לא בדיוק השיקול הנכון מבחינה פוליטית ויוביל לגירעון זמני בקופה או לאובדן של קרדיט כזה או אחר.