מסחר מעבר לדלפק הינו כינוי למסחר המתנהל שלא באמצעות הבורסה לניירות ערך. באנגלית: Over The Counter, ובקיצור: OTC.

מסחר מעבר לדלפק הינו מסחר ישיר בין הצדדים, ללא הבורסה שמתווכת ביניהם. בדיוק כמו כל נכס הנמכר בין מחזיק הנכס לזה המעוניין לרכוש אותו.

לרוב משמש המסחר מעבר לדלפק את החברות הקטנות יותר, ששעריהן של הבורסות המובילות בעולם עדיין לא פתוחות עבורן, בשל שווי שוק נמוך מהמינימום הנדרש להנפקה או סיבות רגולטוריות אחרות. החברות הללו נסחרות מעבר לדלפק ובמקרים רבים צומחות וממשיכות אל הבורסה לניירות ערך.

תנודתיות מוגברת וסיכון גבוה

שוק ה-OTC כמובן מפוקח על ידי הרגולטור, אך דרישות הרגולטור מהחברות הנסחרות בו פחותות מאשר אלו שהחברות הנסחרות בבורסה חייבות לעמוד בהן. לרוב מדובר בדרישות סף הנוגעות לשקיפות ודו"חות. נתונים שעשויים להיות קריטיים לצורך תמחור מושכל של המניה.

מעבר לכך, מאחר והמסחר מעבר לדלפק הוא מעין שוק פרטי בין מוכרים לקונים, המניות הנסחרות בו סובלות על פי רוב מנזילות נמוכה. מה שעשוי להשפיע משמעותית על מחיר המניה ולהביא לפערים של מאות אחוזים במחיר המניה ביום מסחר אחד. 

מול הסיכון הזה ישנו כמובן סיכוי משמעותי לתשואה חיובית. אבל הסיכון הזה בהחלט לא נכון למי שעולם ההשקעות חדש עבורו והוא לא עוסק במסחר "במשרה מלאה". 

שוק אחד – רבדים שונים

החברות הנסחרות מעבר לדלפק (OTC) נדרשות לעמוד כאמור בתנאים שהרגולטור קובע, שהם לרוב דרישות נמוכות יותר מאשר אלו שהחברות הנסחרות בבורסה כפופות להן. 

הפיקוח על החברות הללו כולל שלושה רבדים של דרישות לגילוי מידע ושקיפות, כאשר ככל והחברה נמצאת ברובד גבוה יותר כך הסיכון בהשקעה בה נמוך יותר.

הרובד הגבוה ביותר, אשר מנסה להתחרות בנאסד"ק על לבן של החברות הקטנות, הוא OTCQX. חברות הנכללות ברובד זה נדרשות לעמוד בסטנדרטים פיננסיים גבוהים במיוחד ודרישות הדיווח והגילוי שלהן משמעותיות.

רובד הביניים מכונה OTCQB ואילו מתחתיו יש את הרובד הנמוך ביותר שמכונה "רשימה ורודה" ומתחלק בעצמו לכמה רבדים. מניות הנסחרות ברבדים הללו מוגדרות כהשקעה בסיכון שמשקיע שקול לא ירשה לעצמו לקחת.

מעבר לחברות הללו, המסחר מעבר לדלפק מאפשר למכור ולקנות באופן ישיר כל נייר ערך שלא נסחר בבורסה המסורתית. החל ממטבעות דיגיטליים ועד לאופציות ונגזרים.

כשחוסר שקיפות הופך ליתרון

חוסר השקיפות של חברות רבות הנסחרות מעבר לדלפק הופך כאמור את המסחר הזה למסוכן, אך גם סולל למשקיעים גדולים את הדרך לסגור עסקאות משמעותיות ואסטרטגיות.

נניח שאתם מחזיקים במניה כלשהי, ואתם מגלים שבית השקעות מוביל בישראל מבקש לקנות 30% מהחברה הזאת "בכל מחיר". כמובן שתדרשו עבור המניה הזאת סכום מפולפל שמנותק מהשווי ההוגן של החברה.

בעוד ה"בוק" של הבורסה מספר לנו על פקודות קנייה כאלו ואחרות, כשהמסחר הוא "מעבר לדלפק" נשמרת חשאיות העסקה ומחיר המניה לא מושפע מהעסקה הגדולה אשר נרקמת בין הצדדים. כך יכולים המשקיעים הללו להשלים את רכישותיהם הגדולות כמתוכנן מבלי לשלם מחיר יקר מדי.

חשוב לציין כי בעבר דווח על לא מעט הונאות שמקורן בחברות שהתחזו לבורסות מעבר לדלפק. לכן חשוב לוודא כי הברוקר שאתם עובדים איתו מופיע כגוף מפוקח באתר הרשות לניירות ערך.