קשה לכם להיפטר מהדולרים? אתם לא לבד. לא פעם אני מוזמן לוועדות השקעה של חברות ועמותות, ובמקרים רבים עולה השאלה האם להמיר את יתרות הדולרים לשקלים? דעתי בנושא מאוד ברורה: ברגע שאין לעמותה שימוש במט"ח וכל ההוצאות שלה הן בשקלים, אין כל סיבה להחזיק במט"ח. זה רק חושף אותנו לאלמנט נוסף שלא בשליטתנו…
כל הרעיון של ניהול השקעות הוא ניהול סיכונים. כך שכל פרמטר שניתן להוציא מהמשוואה, כמו במקרה של חשיפה מטבעית, יש להוציאו ולמזער בכך את חוסר הודאות. אבל מה היא הסיבה שקשה למקבלי ההחלטות לבצע את הפעולה הפשוטה הזו ולהמיר את הדולרים שהם מחזיקים? הסיבה לכך היא שהמרה של דולרים בשער הנוכחי, נתפסת כהכרה בהפסד.
הגישה הזו בעייתית במיוחד. הרי מה ההבדל האם ההפסד הוא על הנייר (מה שקורה לפני ההמרה) למצב שביצענו המרה והפסדנו בפועל? בכל מקרה, במידה ובודקים את שווי הנכסים, נרשם הפסד. כך או כך הכסף לא קיים. אז למה לא להיפטר מהדולרים?
ומדוע זה כל-כך בעייתי? כי זו תפיסה שגויה ומסוכנת למשקיעים. אותם מקבלי החלטות לא רוצים לממש הפסד מכיוון שהם חושבים שבמידה ויחזיקו בדולרים, הדולר יתחזק והעלייה תחזיר להם את ההפסד. מה שלא יקרה במידה ויהיו להם שקלים ביד. התפיסה השגויה נעוצה בהנחה שבמידה והם לא ימירו, הם עדיין לא הפסידו…
כאן אני נכנס לתמונה ומשתדל לפקוח את עיניהם לסביבה. בואו נבדוק מה גורם לירידת השער של הדולר מול השקל. במידה ולא נראה בברור שיש סיבה מהותית לעליית שער הדולר בעתיד הקרוב, יהיה עדיף להמיר לשקלים, להפסיד את החזר ההשקעה התיאורטי, ובמקום זה להשקיע את השקלים שקנינו בהשקעה אחרת שתניב תשואה לא פחותה, גם במקרה והדולר יתאושש ובוודאי במקרה שלא…
במקום כסף אמריקאי ירוק ששוכב כאבן שאין לה הופכין ואינו מייצר לנו כסף, נקבל כסף ישראלי צבעוני שיניב לנו תשואה. לא חבל על כל הזמן שכבר שרפנו? יכולנו מזמן להחזיר את "ההפסד התיאורטי".
המלצה נוספת שנתתי כבר מספר פעמים לחברי ועדות השקעות שהיה קשה להם "לקבע הפסד" ולהיפטר מהדולרים באמצעות המרת המט"ח, היא להשקיע את הכספים בשוק ההון כשהם עדיין נקובים במט"ח. כך שגם במידה והדולר לא יתאושש, לפחות יקבלו תשואה על השקעתם. כל שכן במידה והוא יתאושש. משום שאז הרווח יהיה כפול ומכופל, ובוודאי יהיה כדאי להמיר את המט"ח לשקלים.