מי שעוקב מקרוב אחר הנעשה בשווקי המניות הופתע ביום שני למראה הנתון המוזר של מניית אמזון. משווי של כ-2,400 דולר למניה 'צללה' המניה לכ-120 דולר בלבד. החובבנים שהוכו בתדהמה למראה הנתון, מיהרו לחקור ברשתות החברתיות על הסיבות ל"קריסה" וגילו כי לא הייתה כזו.

המדובר בפיצול מניות של אמזון, עליה הכריזה החברה לפני מספר חודשים וכעת הגיעה ההחלטה ליישומה. פיצול מניות, המכונה בעגה המקצועית "ספליט", היא אחת הדרכים המקובלות בשוק ההון להנגיש את מחיר המניה להשקעה של הציבור הרחב.

מדובר במהלך שמפצל את המניה למספר רב יותר של מניות (בהתאם להחלטת החברה) כך שמחירה החדש יהיה נמוך דיו ויאפשר למשקיעים רבים ככל שניתן להשקיע במניה. שווי החברה לא משתנה כמובן, שכן מכלול המניות מצטבר לשווי החברה לפני הספליט.

השבוע כאמור, יישמה אמזון את החלטתה לפצל את כל אחת ממניותיה ל-20 מניות, וזאת בשל שילוב אינטרסים שהמכנה המשותף ביניהם הוא התמודדות עם בעיית השווי הגבוה למניה.

אמזון הבינה זה מכבר כי העובדה ששווי מניה שלה עומד על 3,000 דולר ומעלה מונע מסוחרים קטנים רבים לרכוש אותה, למרות שהם היו מעוניינים בהחזקה כזו בתיק המניות שלהם. כעת, לאחר פיצול המניה ו"הצפה" של פי 20 מניות של החברה, סבורים בחברה כי היקף הרכישות של המניה ימשיך לזנק בעקבות הנעת קהלים חדשים למניות החברה.

אז אם אתם מחזיקים במניות אמזון, אין לכם סיבה להילחץ מהשווי למניה ש"נחתך", מאחר וקיבלתם עוד 19 מניות כאלה עבור כל מניה שהחזקתם לפני כן – ושווי תיק ההשקעות שלכם לא נפגע. להיפך, ההיסטוריה מוכיחה שפיצול מניות רק מעלה את שווי החברה ובהתאם לכך אתם דווקא עשויים להרוויח מהמהלך.

עוד בנושא:

מה זה "ספליט הפוך, ולשם מה הוא נועד?

למה זה טוב לאמזון? 

לאורך השנים ניסו אנליסטים רבים לנתח את הסיבות לכך, וישנם לא מעט תיאוריות שמסבירות את התופעה. הנה הבולטים שביניהם:

גיוון – פיצול מניות (ספליט) מאפשר למשקיעים לגוון באופן טוב יותר את תיק ההשקעות שלהם, במקרים בהם מחיר המניה עלה באופן חד והוא תופס נתח מוגזם בתיקי השקעות קטנים. (מדובר כמובן ביתרון למשקיעים יותר מאשר לחברה, אך בפועל החברה נשכרת מזה).

איתות חיובי – פיצול מניות (ספליט) הוא כאמור, ברוב המקרים, תוצאה ישירה של עליה רב שנתית חדה בשווי המניה, ולפיכך חברה שמבצעת פיצול במניותיה נתפסת כחברה מוצלחת – מה שמעודד משקיעים להשקיע בחברה.

פסיכולוגיה – השקעה במניה לאחר הספליט נתפסת כמשתלמת יותר, מאחר ומחיר המניה הנמוך מייצר למשקיעים מצג של הזדמנות, ושוק ההון כידוע אפוף בלא מעט הזדמנויות פסיכולוגיות שמניעות משקיעים.

מחקר שערך בנק ההשקעות מורגן סטנלי סקר את ביצועיהן של 450 החברות אשר פיצלו את מניותיהן במהלך 20 השנים האחרונות. החוקרים מצאו כי מניות אלו היכו את ביצועי מדד ה- 500 P&S ב- 2.4% לאחר ההודעה על פיצול וב- 4.7% בפרק זמן של חצי שנה לאחר ההודעה על הפיצול. 

דוגמה לכך ניתן לראות במניית אפל – החברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם, שאילולא 5 פיצולי המניות שלה לאורך השנים (מאז הנפקתה בשנת 1980) הייתה נסחרת היום במחיר של עשרות אלפי דולרים למניה בודדת, בהשוואה ל- 22 דולרים בלבד בהנפקה.

מנגד, ישנה גם טענה הפוכה, לפיה הספליט בתמונה הכוללת לא מועיל. מדובר בשיטתו של גורו ההשקעות וורן באפט. באפט, שעומד בראש חברת ההחזקות ברקשייר האת'וויי שייסד, טוען כי שער מניה נמוך יביא עימו משקיעים קטנים, אשר חלק גדול מהם עשויים להיות משקיעים קצרי טווח, בעוד אסטרטגיית ההשקעות שהוא מוביל היא השקעה לטווח ארוך. החברה בראשותו הנפיקה בשנת 1996 מניות Class B כפתרון למשקיעים קטנים וקרנות נאמנות. מניית Class B לשם השוואה, נסחרת במחיר של 311 דולר בלבד, לעומת 486,355 דולר למניית Class A.

הצדדים בנושא חלוקים כאמור, אך יש מי שתולה את הזינוק המתמשך במניות Class A של ברקשייר האת'וויי בעובדה שבארה"ב ניתן בשנים האחרונות לרכוש שברי מניות – מה שכמובן הקטין את הפופולאריות של הפיצול. כך לדוגמה, בשנת 2020 הודיעו רק 10 חברות הרשומות בארה"ב על פיצול בהשוואה ל- 60 חברות אשר הודיעו על פיצול בשנת 2000.

אז למה בכל זאת לפצל?

לאמזון יש סיבה חשובה ויוקרתית הרבה יותר לפצל מניות. זה ממש לא רק המרדף אחרי עדר המשקיעים הקטנים שלא בהכרח נשארים בהשקעה לטווח ארוך. מדובר במדד הדאו ג'ונס.

בעוד מדדים מובילים האחרים מכניסים ומוציאים חברות מהמדד בהתאם לשווי החברה, מדד הדאו ג'ונס הנחשב לוותיק והיוקרתי בהיסטוריה, מכניס חברות אך ורק לאחר אישורה של ועדה מיוחדת מטעם חברת דאו ג'ונס המעדכנת מעת לעת את רשימת החברות שנכללות בו, כאשר הפרמטר המרכזי בהחלטה הוא המחיר למניה של החברה המועמדת.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמדד הדאו ג'ונס משוקלל מחיר מניה, ובעברית: ככל שמחיר המניה גבוה יותר משקל המניה במדד גדול יותר (במדדים מובילים אחרים, כמו לדוגמה S&P500, המדד משוקלל שווי חברה). בהתאם לכך, כניסתה של חברה שמחיר מנייתה גבוה מדי עשויה להפר את האיזון במדד – מה שגורם לכך שהוועדה חוסמת את כניסתן של אותן חברות למדד.

זו אגב הסיבה לכך שמדד הדאו ג'ונס איבד בחלוף השנים את ההובלה בדירוג המדדים המובילים, מאחר והיא לא משקפת בצורה נכונה את שווי החברות ומעוותת את ההשקעה. וכך נסללה דרכו של מדד S&P500 ללראש טבלת המדדים המובילים.

ובחזרה לאמזון: כעת, לאחר פיצול המניה, היא תוכל להיכנס סוף סוף גם למדד הנחשק של 30 החברות האמריקאיות הנבחרות. 

אמזון אגב לא לבד, והיא בתחרות צמודה עם החברה האם של גוגל – אלפבית – על הכניסה למדד הדאו ג'ונס. האחרונה, הודיעה גם היא על כוונתה לפצל את מניותיה, ולדברי מומחים הסיבות דומות.