פחות מחצי שנה לבחירות בארצות הברית וזה הזמן לדבר קצת על השקעות בשנת בחירות. לא. אין לי שום מושג מי ייבחר בסופו של דבר ומי יישב בחדר הסגלגל. מה גם שבשונה מכל שנת בחירות, השנה הזו חריגה בכל כך הרבה מובנים שכל ניסיון לנחש, מהווה הימור אחד יותר מדי.
ועדיין, לא משנה מי ייבחר. מדובר בשנת בחירות ובחירות הן אירוע שאמורה להיות לו השפעה על הכלכלה, על שוק ההון המקומי ובמקרה של הכלכלה הגדולה בעולם, גם על שוקי ההון במדינות רבות בעולם וגם פה אצלנו.
זה לא סוד שרבים הם המשקיעים הישראלים שמשקיעים בקרנות שעוקבות אחרי מדד ה־S&P 500. המגמה הזאת נמשכת כבר זמן רב והשבוע פרסם בנק ישראל את היקף הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה, מהפרסום עולה כי יותר משמונה אחוזים (8.2%) מהיקף הגידול בנכסים הפיננסיים של הציבור נובע מיתרת ההשקעות בחו"ל'.
עוד עלה מהפרסום כי "שיעורי החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים בחו"ל ולמט"ח עלו במהלך הרבעון בכ־1.5 ובכ־0.4 נקודות אחוז ועמדו בסופו על כ־44.7% וכ־22.6% בהתאמה". נתח חשיפה כה גדול לנכסים בחו"ל, בין אם מדובר בנכסי נדל"ן ובין אם מדובר במניות, עשוי להיות מושפע ממערכת הבחירות ותוצאותיה. לשם כך אעסוק בניתוח היסטורי של שוק המניות בשנות בחירות (לנשיאות) בארצות הברית.
אפשר ללכת אחורה בזמן לימים שהדמוקרטים תמכו בעבדות, אבל אשתדל לצמצם את הניתוח לשנות קיומו של מדד ה־ S&P 500החביב כל־כך על המשקיעים הישראליים. אז זה מה שהיה לנו בשנים שחלפו מאז נולד מדד ה־S&P 500: התשואה הממוצעת של שנות הבחירות עמדה על כשבעה אחוזים. פחות מהממוצע הרב־שנתי הכולל שעומד על כעשרה אחוזים.
אם נתמקד בעשרים השנים האחרונות, נגלה תמונה "מזגזגת". לצד שתי מערכות בחירות שהסתיימו בתשואה שלילית, נמצא שלוש עם תשואה חיובית. ב־2000, השנה בה נבחר ג'ורג' בוש הבן לראשונה, הייתה התשואה 9.1%- ואילו ב־2004 כשנבחר בפעם השנייה, הייתה התשואה 10.9+
כשברק חוסיין אובמה נבחר בפעם הראשונה לנשיאות, בשנת 2008, התרחש המשבר הכלכלי העולמי והתשואה הייתה שלילית בצורה קיצונית (37%-), ואילו בפעם השנייה שהוא נבחר, בשנת 2012, נרשמה תשואה גבוהה מהממוצע שהסתכמה ב־16%+
אפשר להמשיך עם הרעיון הזה שנראה שאין לו קשר לזהות המנצח בבחירות, ובכל זאת כדאי לשים לב לנתון מעניין במיוחד. בשונה מהדוגמאות שהבאתי, בשנה העוקבת, כלומר בשנת שלטונו הראשונה של המנצח בבחירות, אפשר למצוא קורלציה בין הזוכה לביצועי השנה. ברוב המקרים, אם מדובר בקדנציה הראשונה של הנשיא (מבלי להתייחס למוצאו המפלגתי), תהיה זאת שנה עם ביצועי יתר ואילו כשמדובר בקדנציה שנייה, ברוב המקרים תהיה זאת שנה עם ביצועים נמוכים מהממוצע. והפעם… זו קדנציה שניה לשני המועמדים.
אזכיר. שנת בחירות אינה מסתיימת תוך חודשיים ממועד הבחירות. כלומר, ביצועי השנה לא תלויים בהכרח בנשיא שמשתכן בבית הלבן בתום השנה. אם כן מדוע מעניקים לשנת בחירות בארצות הברית משקל כה רב ואומרים שהן מביאות בקרבן תשואה חיובית?
את התשובה לכך ניתן לתלות בהתנהלות של הממשל שעומד לבחירה מחודשת. לרוב הוא ישתדל להיטיב עם הכלכלה ולפעול להרחבתה. מה שעשוי כמובן לתרום לשוק ההון בכלל ולשוק המניות בפרט.
שימו לב, זו שנת בחירות
ברשותכם נעזוב את הניתוח ההיסטורי ונתמקד בשנה הזאת. די ברור שאם ביידן ייבחר נמצא את עצמנו עם הוצאה ציבורית גבוהה יותר מחד ועם מיסים גבוהים יותר מאידך. זה מה שמאפיין את הדמוקרטים בממשלים האחרונים. ברור גם שאם טראמפ ייבחר, נראה תמונה הפוכה. ההוצאה הציבורית תקוצץ והמיסים יופחתו.
ויש עוד פרמטר שיש לקחת בחשבון בשנה הזאת. על־אף שמדובר בשנת בחירות בה הממשל רוצה להיטיב עם האזרחים, יש מי שמרסן אותו וזה הבנק המרכזי, הפדרל ריזרב שרוצה לבלום את האינפלציה באמצעות ריבית גבוהה שמקשה על הצמיחה. כך שהדבר עלול לבוא לידי ביטוי לא רק בתוצאות הבחירות אלא גם בתשואה שתחתום את השנה הנוכחית.
