האם בועה פיננסית חדשה הולכת ומתהווה לנגד עינינו ברגעים אלו?, זו השאלה שנשאלתי הכי הרבה בשבועות האחרונים. תשובה חד משמעית לא היה לי לספק, אבל טור מעניין בהחלט נולד בעקבות זאת.

אנבידיה היא חברת השבבים הראשונה ששווה טריליון דולר, והיא הגיעה לשווי העצום הזה בגלל סיבה אחת: זיהוי מוקדם של מהפכה ה-AI ואספקת שירותים לחברות המובילות את הטרנד העכשווי. תוך חמישה חודשים בלבד, הספיקה אנבידיה להוסיף לשוויה לא פחות מ-160%. ואנבידיה לא לבד.

מתחילת השנה השיג מדד מניות הטכנולוגיה נאסד"ק תשואה מרשימה של 24%, יותר מכפול ממדד S&P 500 אשר כולל את החברות המובילות בארה"ב, שרשם בתקופה זו תשואה של 9.53%. כאשר המשותף לשניהם היא ההשפעה של קומץ מניות טכנולוגיה בעלות משקל גדול במדד על תשואות המדד כולו. לשם השוואה, מדד הדגל בבורסת ארה"ב שמייצגת את חברות התעשייה, הדאו ג'ונס, השיג בתקופה זו תשואה שלילית של -0.16%.

כיצד ייתכן שחברות מבוססות שמגלגלות מחזורי ענק ומספקות שירותים לכל צרכן אמריקאי שני או שלישי משיגות תשואה שלילית, בעוד חברות העוסקות בעולמות הבינה המלאכותית יותר ממכפילות את שוויין? ובכן, קבלו בברכה את הטרנד העונתי בוול סטריט: בועת ה-AI.

מנהלי קרנות הון סיכון רבים מצביעים על הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) כטרנד החם ביותר בעולם ההשקעות. כמה חם? מספיק בשביל שכל חברה שמגייסת הון תפתח את מצגת המשקיעים בכמה  משפטים על בינה מלאכותית, ולו על מנת לגייס מאה מיליון דולר לפי שווי חברה של 750 מיליון דולר – בעוד המחזור של החברה הינו מיליונים בודדים בשנה – וכל זה בחברה שכל מהותה טכנולוגיית מסדי נתונים שלא קשורה ישירות לעולם ה-AI.

לא בדקתי אם הגיוס ההוא הושלם, עד שנתקלתי במקרה אחר, בו משקיע אמריקאי תיאר פגישה עם יזם שהציג לו מוצר מלהיב בתחום הבינה המלאכותית. המשקיע שאל את היזם כמה זמן ייקח לחברה אחרת לבנות כלי דומה – והיזם השיב: "בתוך שבועיים". ומה אם המתחרה היא גוגל או מיקרוסופט? סביר להניח שהדבר ייקח להם הרבה פחות זמן…

משמעות הדבר שחברות שהושקעו בהם רק לאחרונה מאות מיליוני דולרים במטרה להשיק טכנולוגיית AI כזו או אחרת, עשויות להימחק תוך זמן קצר, ולו בשל שילוב פיצ'ר נוסף לפלטפורמות הAI הקיימת של ענקיות טכנולוגיה דוגמת מיקרוסופט וגוגל.

איך כל זה קורה דווקא בתקופה שמסמלת את תום עידן הכסף הזול, כשהריבית מזנקת לשיאים היסטוריים והצמצום המוניטרי ממשיך גם במחיר של מיתון? אין לכך תשובה ברורה. אך ככל ונעמיק בנתונים נגלה שלמרות הירידות החדות במניות הטכנולוגיה אשתקד, ציבור המשקיעים טרם השכיל להתפכח. 

מה משותף ל-AI, קנאביס ובלוקצ'יין?

בלוקצ'יין וקנאביס נראים בעיני המשקיעים של 2023 כנחלת העבר. דבר שקרוב יותר להפוך למוצג מוזיאוני מאשר לטכנולוגיה שתשנה את עולמות הרפואה והטכנולוגיה במאה הבאה. עד שפתח את עיתוני הכלכלה שפורסמו בשנתיים האחרונות, רק בשביל לגלות שרק לאחרונה הטרנדים הללו חלפו מן העולם.

אם יש משהו בולט במיוחד בזינוק הנוכחי של מניות הטכנולוגיה, וליתר דיוק מניות ה-AI, זה הדימוי הקרוב כל כך למה שהיינו עדים לו רק לאחרונה – בועת מניות הבלוקצ'יין והקנאביס.

רבות דובר, מדובר ועוד ידובר על מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI). על היתרונות, החסרונות ומה שביניהם. אין חולק שמשהו גדול מתרחש לנגד עינינו. ייתכן גם שהמשהו הגדול הזה הוא מה שבעלי עניין מכנים "לא פחות ממהפכת המובייל והאינטרנט". אבל הנה עוד משהו בטוח: ההתלהבות מה-AI דומה אחת לאחת להתלהבות מטרנדים שזה עתה חלפו מחיינו – קנאביס ובלוקצ'יין.

טכנולוגיית הבלוקצ'יין גאונית ומאפשרת לנו להתקדם למציאות שרק לפני עשור נחשבה לחלום. בעידן שבו אבטחת מידע קודמת לכל ומיתון לא מצליח לשבור את הביקושים לאבטחת סייבר – מדובר בבשורה של ממש. ולמרות זאת, אנו עדים למאות חברות וסטארטאפים בתחום שהתאדו תוך זמן קצר.

גם חברות בתחום הקנאביס הרפואי התאדו בשנים האחרונות ומחקו במצטבר יותר מ-3 מיליארד שקל בבורסת תל אביב. וממש לא מדובר בתעשייה וותיקה שנעלמה בגלל התקדמות טכנולוגית כזו או אחרת. רק לפני 4 שנים צצו חברות קנאביס רפואי כמו תפרחות אחרי הגשם, שרבות מהן הונפקו בבורסה, וכל שלד שדיווח על הכנסת פעילות קנאביס מיד קפץ בעשרות ומאות אחוזים.

ובכן, לא צריך לעשן קנאביס בשביל לקבל החלטות השקעה שגויות. די בלהיצמד לטרנד התורן. והטרנד הנוכחי הוא ללא ספק מהפכת ה-AI.

בדיוק כמו הטרנדים הקודמים, גם בטרנד ה-AI מניות ותעודות סל אשר מתמקדות בהשקעה בתחום מזנקות מיום ליום לשיאים חדשים, כשאת החגיגה מתדלקים מנהלי השקעות וקרנות ענק שנמצאות ב–Fomo (חרדת החמצה) וחוששות לפספס הזדמנויות. כתוצאה מכך הן בוחרות להשקיע הון עתק בתחום, על מנת שלא לגלות בעתיד שרק הן נשארו מחוץ לחגיגה.

בינה מלאכותית כמנהל השקעות

למרות שזה נראה כמו בועה ומרגיש כמו בועה, קשה עד בלתי אפשרי להימנע מהשקעות בחברות שנראה כי ישנו את העולם. בעידן שבו עובדים מוחלפים ברובוטים וחברות כבר מכריזות על התייעלויות שמאופיינות בהחלפת חלק מהעובדים בטכנולוגיות אוטומציה ו-AI, אין מי שרוצה לגלות שהוא פספס את הרכבת.

וזה בדיוק הרגע שאנו צריכים לשאול את עצמנו, עד כמה הדבר הזה באמת עשוי להיות מהפך, ולא עוד טרנד חולף? והדרך שלי לשאול את השאלה הזו, היא באמצעות הנסיון לאתר את הבינה המלאכותית שתשיג לי תשואות פנומנליות בשוק ההון (ספוילר: לא מצאתי).

מנהלי קרנות השקעות מנסים זה עשורים לכתוב את האלגוריתם המנצח שיידע לזהות תרחישים פיננסיים עתידיים. סכומי עתק הושקעו בפרויקטים מהסוג הזה, אך לשוא. ואם חשבתם שלמידת מכונה תפתור זאת – התבדיתם.

בינה מלאכותית (עדיין) לא יכולה להחליף מנהלי השקעות אנושיים וזאת מכמה וכמה סיבות שהמשותף להן הוא אי-היכולת של בינה מלאכותית יוצרת להתמודד עם משתנים "בלתי כתובים" אשר בלתי ניתנים לחיזוי מוקדם.

נניח לדוגמה שנרצה שהבינה המלאכותית תזהה עבורנו הזדמנויות על סמך מגמות מהעבר. אם לדוגמה מזג האוויר משפיע על המסחר, תיאורטית יכולה הבינה המלאכותית "להכות את השוק". כל מה שעליה לעשות זה להשוות בין מזג האוויר למצב השוק ולספק פקודות מכירה. אם כי בפועל זה לא עובד.

חודש מאי זה עתה מסתיים ולכן נשתמש בתופעת "למכור במאי וללכת" כדוגמה לבעייתיות הקיימת בנבואות שמגשימות את עצמן. מחקר המתבסס על נתונים סטטיסטיים שנבחנו לאורך כ-60 שנה העלה כי בחודשי החורף (נובמבר-אפריל) עושה שוק ההון את הכסף הגדול – בעוד בחודשי הקיץ (מאי-אוקטובר) הוא בקושי עולה, ולעתים רבות אף יורד. ומכאן הביטוי "sell in May and go away" (ובעברית: תמכור במאי ותלך).

לכאורה, כל שעל הבינה המלאכותית לעשות זה למכור בתחילת מאי ולקנות לקראת סוף הקיץ. אבל אם היא רק הייתה פועלת כך, היא הייתה מפסידה למשקיעים תשואות פנומנליות של מניות הטכנולוגיה החודש. ומה אם תאמרו שטרנד ה-AI חריג בנוף? עדיין, קבלת ההחלטה רק על סמך נבואה שמגשימה את עצמה שגויה. מהסיבה הפשוטה שאם בינה מלאכותית תמכור כל כך הרבה מניות במאי, השוק ייפול לתחתית וייצר הזדמנות משמעותית למנהלי ההשקעות האנושיים שימהרו לרכוש מניות איכותיות בנזיד עדשים.

ומה אם מנהל ההשקעות המלאכותי יתבסס רק על מספרים מתוך דו"חות החברות? ובכן, רווחים, מומנטום במניות, סנטימנט המשקיעים ונתונים פיננסיים אחרים מסבירים רק באופן חלקי שינויים במניות, והשאר הוא "רעש" שאין להתייחס אליו. מה שקורה בימים אלו בשוק מוכיח זאת יותר מכל. בינה מלאכותית לא תדע במציאות הנוכחית לקבל החלטה כמו זו שקיבלה קאתי ווד – למכור דווקא עכשיו מניות אנבידיה בשווי כולל של 56 מיליון דולר.

בינה מלאכותית גם לא יודעת להגיב נכון ובזמן לשינויי אסטרטגיות של חברות, למאפיינים של המנהיגים החדשים שמחליפים את מקבלי ההחלטות ולסביבות פוליטיות שמשתנות באופן פתאומי.

ובכל מקרה, כשכולם מתבססים על מספר זעום של מודלים דומים, אנו עשויים למצוא את עצמנו במצב שבו רוב מנהלי ההשקעות המלאכותיים יזהו תרחישים זהים ויפעלו באופן זהה. הדבר יייצר בועות חדשות שיתפוצצו חדשים לבקרים.

לזהות חפיר כלכלי

כל זה מוביל אותנו למסקנה כי שיטת השקעות הערך הייתה ועודנה הדרך הנכונה ביותר להשקיע. אם אנו רוצים להשיג תשואות גבוהות בטווח הארוך, אל לנו להיגרר אחרי טרנד כזה או אחר – גם אם זה נראה הדבר האמיתי. 

נכון. ייתכן מאוד שבהחלטה לא לרכוש מניות AI בעת הנוכחית אנו מפסידים הזדמנות עצומה להיות חלק מהמהפך הגדול של המאה הנוכחית, אבל ההיסטוריה הוכיחה שמי שחיפש את "הזדמנויות המאה" בכל טרנד, השיג בזמן הארוך תשואה נמוכה מתשואת השוק.

אם אתם מאלה שמחפשים "השקעות לעצלנים", כנראה שלא תתעמקו יותר מדי בבחינת ההשקעה הבאה שלכם, ולכן ההיצמדות לטרנדים עשויה להמיט עליכם אסון פיננסי. במקרה הזה, השקעה מחקה מדד תניב לכם הרבה יותר לאורך זמן. ואם אתם משקיעים אקטיביים שמבינים דבר או שניים על השקעות, הדרך היחידה שלא ליפול במלכודת הבועה היא לרכוש רק מניות במחיר שמצדיק את רכישתן, ואת זה תדעו רק לאחר ניתוח עמוק של הנתונים.

הדרך לשם מתחילה בבדיקה האם לחברה יש "חפיר כלכלי". כלומר, האם לחברה יש משהו מוחשי שקשה עד בלתי אפשרי לקחת ממנה ולכן היא נחשבת להשקעה יציבה. לרוב, כשמדובר בבועה פיננסית, תמצאו מיליון סיבות לרכוש מיליון מניות – מלבד חפיר כלכלי. 

אז מה משותף למניות ה-AI, הקנאביס והבלוקצ'יין? שלחברות הניצבות במרכז ההייפ אין חפיר כלכלי, ולמרות זאת לא צריך לעשן קנאביס בשביל להיגרר אחרי הטרנד הלא-כל-כך משתלם. כמו הבלוקצ'יין, גם ה-AI כאן כדי להישאר, אם כי גם הפעם מיעוט מבין החברות יזכו לתוחלת חיים של עשור ויותר, וכעת מוקדם מדי בשביל לדעת את זהותן.