הירידות שנרשמו מתחילת השנה בשווין של מרבית המניות הנסחרות בבורסה, לצד הקולות ההולכים וגוברים של כלכלנים ובנקאים שסבורים כי אנו קרובים לתחתית, הביאו להחלטה של חברות רבות לנצל את ההזדמנות ולרכוש את המניות של עצמן. חלקן כבר ביצעו רכישות חוזרות של המניות שלהן, וחלקן עתידות לבצע זאת בקרוב.

על מנת להבין מדוע בוחרת חברה לרכוש מחדש את המניות של עצמה, כמו גם את ההשלכות של רכישה כזו, חשוב להבין קודם את משמעות המונח "רכישה עצמית של מניות", ובאנגלית "BuyBack" או "Repurchase Stock" – שכשמו כן הוא: החלטה של דירקטוריון החברה להשתמש ביתרות המזומנים שלה (או הון אחר) לרכישת חלק מהמניות המונפקות שלה.

להחלטה על רכישה עצמית של מניות עשויות להיות מגוון סיבות, שרובן ככולן חותרות לאותו כיוון – הצגת מניית החברה באור חיובי יותר, כזה שישמר את שוויו וברוב המקרים אף יביא לזינוק בשווי המניה. 

סיבות נפוצות לרכישה חוזרת

הסיבה הראשונה, שלא בהכרח מחייבת רכישה בפועל, היא שידור איתות חיובי למחזיקי מניות החברה. מדובר במצב שבו דירקטוריון החברה מכריז על קבלת החלטה שתאפשר למנהליה לבצע רכישה חוזרת של המניות. בהכרזה כזו מביעה החברה את אמונה בעתיד החברה וכתוצאה מכך גם מגבירה את אמון המשקיעים בה. לעתים הבעת האמון הזו גם מנוקמת בהסבר לפיו שווי המניה נמוך מהשווי הריאלי של החברה.

כאמור, הכרזה על רכישה חוזרת לא בהכרח מחייבת את החברה ברכישת המניות בפועל. לרוב הכרזה כזו אף מלווה בסעיף משפטי המסיר כל מחויבות של החברה או בעלי התפקידים בה ליישום ההחלטה. 

עם זאת, אין באיתות החיובי די בשביל להשפיע על הגדלת הרווח למניה (EPS = Earnings Per Share), שהיא הסיבה השנייה שמובילה להחלטה על רכישה חוזרת של מניות החברה, ולמטרה זו נדרשת הנהלת החברה לבצע בפועל את הרכישה החוזרת של המניות. 

הסיבה לכך שהרכישה החוזרת מגדילה את הרווח היא פשוטה ביותר – בעוד רווחי החברה זהים, הם מתחלקים כעת לפחות חלקים. כך לדוגמה, חברה שהנפיקה מיליון מניות והרוויחה מיליון שקלים תחלק דיבידנד של שקל למניה, אך לאחר רכישה חוזרת של מחצית מהמניות המונפקות הרווח למניה יהיה כפול. הכפלה זו לא נובעת כאמור מזינוק ברווחים, אלא מצמצום היקף המניות המונפקות.

במקרים מסוימים, ההחלטה לרכישה חוזרת של מניות נובעת גם מחתירה לתוצאה חשבונאית אחרת, כמו לדוגמה הגדלת התשואה להון. יחס התשואה על ההון (ROE = Return On Equity) מבוסס על חישוב שמחלק את הרווח הנקי של החברה להיקף ההון העצמי שלה. בהתאם לכך, ככל ונבצע רכישה חוזרת של מניות (שמשמעותה ירידה ביתרות המזומן בצד הנכסים, בנוסף לירידה בהון העצמי בצד ההתחייבויות וההון)  יחס התשואה על ההון רק ילך וישתפר.

בנוסף לכל זה, רכישה עצמית של מניות החברה מייצרת תמיכה בשער המניה – שכן בעצם הרכישה מגדילה החברה את הביקוש למניות שלה, בו בזמן שההיצע של המניות המונפקות הולך ופוחת (לעתים בגלל מחיקת המניות ולעתים בגלל הפיכתן ל"מניות רדומות").

הרכישות החוזרות במספרים

היקף הרכישות החוזרות של מניות הולך וגדל מיום ליום, והדבר נפוץ כמובן גם בבורסה לניירות ערך בתל אביב. הירידות החדות בשוק מאז תחילת השנה, עד כדי הגעה לשוק דובי בחלק מהמדדים והמניות, רק מגדילות כאמור את המגמה.

מנתוני סטנדרד אנד פורס גלובל, החברה המנהלת את מדד S&P 500, עולה כי בשנה שחלפה נרשם שיא בשווי המניות שנרכשו מחדש על ידי החברות הכלולות במדד. לפי הנתונים, היקף הרכישות החוזרות המצטבר בשנת 2021 הגיע ל-882 מיליארד דולר(!), כאשר אחת מכל שבע חברות הגדילה את הרווח הנקי למניה בלפחות 4% הודות לביצוע רכישה חוזרת של מניות.

עוד עולה מהנתונים, כי 20 החברות שביצעו את הרכישות החוזרות בסכומים הגבוהים ביותר בשנת 2021, אחראיות ל-48.6% מסך הרכישות החוזרות שבוצעו על ידי כלל החברות במדד S&P 500. הסקטורים שבלטו ביותר בהיקף הרכישות החוזרות בשנת 2021 הם: טכנולוגיות מידע (29.5%), פיננסים (21.6%) ושירותי תקשורת (14.5%).

מחקר שערכו פרופ' בני לאוטרבך וד“ר יעקב עודד מהפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב מצא כי התנהגות מניות של חברות המכריזות על תוכנית רכישה חוזרת בישראל דומה להתנהגותן במדינות אחרות בעולם: ירידה במחיר בימים שלפני ההכרזה על תוכנית הרכישה החוזרת, תשואה חיובית מובהקת ביום ההכרזה, וביצועי יתר בשנים שלאחר ההכרזה. לדברי החוקרים, "יחסית למתועד בחו“ל, בישראל התגובה הראשונית של השוק להכרזה חזקה יותר ונפרסת על פני תקופה ארוכה יותר".

הביקורות לרכישות החוזרות

הנתונים המוצגים לאחר הרכישה החוזרת די-צבועים, והם אף זוכים לביקורת מצד אנליסטים בכירים בשוק ההון. מבקרי השיטה טוענים כי רכישה חוזרת של מניות על ידי החברה לא בהכרח מחזקת את האמון במוצר. לדבריהם, קל להביע אמון בכסף שהוא לא שלך – והבעת אמון שהיא גם אמינה ניתן להסיק רק מרכישת מניות על ידי בעלי השליטה ונושאי המשרה הבכירים בחברה, כאשר העסקה ממומנת מכיסם הפרטי (ולא מאופציות לדוגמה).

בנוסף, טוענים מבקרי השיטה כי השימוש הנכון ביתרות המזומנים של החברה הוא ההשקעה בהמשך הצמיחה והגידול של החברה – וכתוצאה מכך גם יגדל הרווח למניה – ולא רכישה חוזרת של המניות, שאמנם מגדילה את הרווח למניה, אך לא משפיעה על שורת הרווח של החברה.

בחלק מהמקרים הרכישה החוזרת גם ממומנת על ידי הון שמקורו לא ביתרות מזומן של החברה, כמו למשל אשראי. במקרים אלה הרכישה החוזרת עשויה לסכן  את החברה בהגעה למצב של מינוף יתר שמסכן את יציבותה הפיננסית.

במניות הטכנולוגיה, ישנן ביקורות נוספות הנוגעות לענף ההייטק ספציפית, בו נהוג לחלק לעובדים אופציות. מבקרי הרכישות החוזרות של אותן חברות טוענים כי מטרת הרכישות איננה הגדלת הרווח למניה, אלא טשטוש הדילול שנגרם לבעלי המניות בעקבות הענקת אופציות לעובדים.

בפעם הבאה שהחברות הנסחרות יפרסמו את הדו"חות שלהם, ורגע לפני שאתם מתלהבים מביצועים טובים כאלה ואחרים, אל תשכחו לבחון האם אחד או יותר מהמניעים שציינתי הובילו לרכישה החוזרת. לא תמיד מה שנראה ירוק מבחוץ ירוק גם מבפנים – בטח בתקופה שהשוק יורד לתחתית והחברות מנצלות את ההזדמנות לרכישה עצמית של מניות לפי שווי נמוך במיוחד.