מניות דואליות נוספות בדרך לארץ: זה קרה בדיוק לפני שבוע. דקות אחדות לאחר פרסום המדור הזה כאן באתר, כמדי יום שלישי. הבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE) הפיצה הודעה על מזכר הבנות שנחתם בינה לבין בורסת ניו יורק (NYSE), שמטרתו לעודד רישום כפול של חברות ישראליות.

NYSE והבורסה בתל אביב יבחנו במשותף דרכים לזיהוי חברות חדשות המועמדות לרישום כפול, יקדמו את היתרונות הכרוכים ברישום כפול ויקדמו מאמצי שיווק בנושא. במסגרת שיתוף הפעולה, החברות הישראליות יוכלו להנפיק בשתי הבורסות במקביל כבר בשלב ההנפקה בשיתוף בנקי השקעות בינלאומיים. 

מדובר בבשורה משמעותית במיוחד עבור המשקיעים, ועוד יותר מכך עבור החברות הנסחרות בבורסות הללו. אך משום מה לא זכה הדבר להד התקשורתי לו הוא ראוי. הסיבה לכך היא כנראה היכרות נמוכה של הציבור עם עולם הפיננסים ודרך הפעילות של הבורסה.

אז הנה אני כאן, בדיוק בשביל להסביר לכם את הדבר הבסיסי ביותר – מה היא מניה דואלית, יתרונותיה וחסרונותיה.

מה היא מניה דואלית?

אז ככה. הנה מה שכתוב ב"ויקי". אתם יודעים, האנציקלופדיה הפתוחה, שכל אחד יכול לכתוב בה את הגיגיו. "מניה דואלית היא מניה שנסחרת בשתי זירות מסחר – לרוב במדינה בה פועלת החברה, ובבורסה במדינה גדולה אחרת". פשוט וקל.

הבורסה מציעה לחברות הנסחרות בבורסות בארה"ב, בלונדון, בהונג קונג, בסינגפור ובטורונטו מסלול מיוחד לרישום מניותיהן למסחר בתל-אביב ולבצע "רישום כפול" בבורסה בתל-אביב. הרישום הכפול קל, פשוט, מהיר ואינו כרוך בעלויות משמעותיות.

הסיבה לכך היא שבניגוד לעולם הספורט, שיתרון הביתיות היא בבחינת קונצנזוס, בכל הנוגע לשוק ההון היתרון הופך על פי רוב לחיסרון. עם כל הכבוד לבורסה בתל אביב, ויש הרבה כבוד, מחזורי המסחר בה לא מתקרבים לאלה שמתגלגלים בבורסות המובילות בעולם. וזו בדיוק הסיבה לכך שכל חברת הייטק גדולה (ויש הרבה ישראליות כאלה) מעדיפה להיסחר בבורסת האם של מניות הטכנולוגיה – נאסד"ק. חברות ישראליות אחרות שיש להן פעילות גלובלית נסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק.

על מנת להגדיל את היקפי המסחר בבורסה ומגוון האפשרויות שהיא מציעה, נוסף פרק ה'3 לחוק ניירות ערך, המאפשר לחברה להפוך את מניותיה לדואליות ולהיסחר במקביל בשתי הבורסות.

יתרונות הרישום הכפול לחברות

אחרי טרנד ההנפקות הישראליות בבורסות ניו יורק שנצבעו בירוק בוהק בשנת 2021, הגיעה שנת 2022 שהוכיחה לכל הישראליות שנמחקו מהמסחר בתל אביב עד כמה הם טעו. 

החשיפה לשווקים שונים מהווה יתרון מרכזי עבור כל חברה דואלית, וזאת למרות שמדובר באותה חברה ובאותה מניה. כך לדוגמה, ברבעון הראשון השנה נהנו החברות הדואליות בבורסת תל אביב מתשואות חיוביות בהתאם למגמה בארץ, בעוד אותה מניה נסחרה בניו יורק במגמה שלילית – כהתנהגות השוק. מה שיצר איזון חיובי לטובת המניות הדואליות.

יתרון מרכזי נוסף הוא "אפקט הביתיות". בעוד בחו"ל החברות הללו הן רק עוד חברה מתוך אלפם גדולים ממנה, בשוק ההון הישראלי הן ידועות ומוכרות יותר. בהתאם לכך הן נהנות ממשקל משמעותי במדדים המובילים בתל אביב וממחזורי מסחר לא מבוטלים.

דואליות המניה גם מגדילה את היקף המשקיעים הישראלים. מוסדיים ופרטיים כאחד. שפחות משקיעים במניות מעבר לים, בשל מורכבות ניתוח דו"חות החברה ועמלות הפעולה הגבוהות משמעותית.

לכך יש להוסיף את פעילותן של קרנות נאמנות ותעודות סל המזרימות ביקושים פסיביים למניות החברה בעת הכניסה למדד. וכן את האופציות שישנן על מדד תל אביב 35 ומדד תל אביב 125.

גיוס הון בישראל באמצעות ניירות ערך המירים, אגרות חוב להמרה וכתבי אופציה אפשרי בהיקף מינימלי נמוך משמעותית מאשר בחו"ל.

הדואליות מקלה גם על עובדי החברה, שיכולים לממש את האופציות שקיבלו מהמעסיק בנוחות ובעלות נמוכה.

וכל זה עוד לפני שדיברנו על המסחר הרצוף של המניה, מ- 10:00 עד 23:00 (שעון ישראל). מאחר ובשעות הבוקר היא נסחרת בבורסת תל אביב ולאחר מכן בבורסת ניו יורק.

הוצאות ההנפקה אגב, מוכרות לצרכי מס.

יתרונות הרישום הכפול למשקיעים

הדואליות משרתת גם את המשקיעים, וזאת מהסיבה הפשוטה שנפתחות בפניהם אפשרויות השקעה נוספות. אני מדבר כמובן על המשקיעים החכמים שאינם משתמשים בשוק ההון ככלי להימורים. כן, אלה שבוחנים היטב את דו"חות החברה ומשקיעים רק אם הם צופים לה עתיד מזהיר. הד"וחות באנגלית לא בדיוק מתאימות לרובם.

וגם אם הם מדברים אנגלית ברמת שפת אם, אי אפשר להתעלם מעלויות המסחר. העמלה שהם משלמים בעת קנייה או מכירה של נייר ערך. בארץ העלות הזו זולה משמעותית. ולכן נעדיף לקנות את המניה הדואלית באמצעות חבר הבורסה שלנו בתל אביב, ולא באמצעות הברוקר בניו יורק.

בנוסף, מאפשרת הדואליות למשקיעים לפעול בשעות נוחות (המסחר בארה"ב מתחיל בשעה 16:30 לפי שעון ישראל) ואפילו בימי ראשון, בהם אין מסחר מעבר לים.

וכשזה נהנה וזה נהנה, ייתכן מאוד שמזכר ההבנות יוביל מנהלים של חברות נוספות בניו יורק להתחיל להיסחר גם בבורסת תל אביב. זו פחות שאלה של "האם", אלא יותר של "כמה" ו"מתי".