חודש ספטמבר כבר כאן ואיתו גם החידה שחוזרת על עצמה מדי שנה בחודש זה: האם גם השנה יורגש "אפקט ספטמבר"? אם המגמה שחווינו בימי המסחר האחרונים של אוגוסט ואף בימי המסחר הראשונים של ספטמבר תימשך, התשובה היא בהחלט כן.

שבוע המסחר הנוכחי ייפתח בוול סטריט רק היום, לאחר שאתמול לא התקיים המסחר בשל חג הפועלים שצוין בארצות הברית. השבוע האחרון ננעל בירידות חדות במדדים המובילים, לאחר שהמשקיעים לא היו מרוצים מנתוני האבטלה שפורסמו ביום שישי.

אז מהו "אפקט ספטמבר"? 

אפקט ספטמבר הוא כינוי למגמה שלילית שמורגשת באופן היסטורי כמעט בכל שנה בחודש העונה לשם הזה. כך לדוגמה, אם נבדוק את ביצועי מדד S&P500 באופן היסטורי לפי חודשים, החל משנת 1928, נגלה שבממוצע הוא רשם את הירידות החדות שלו בחודש זה.

חישוב ממוצעים עונתיים על מדד 500 החברות המובילות בארה"ב מגלה שחודש ספטמבר הוא היחיד במעגל השנה שב-73 השנים שחלפו איבד מדד זה בממוצע 1% מערכו. רק שני חודשים נוספים בשנה רושמים תשואה שלילית בחישוב זה – פברואר ומאי. שניהם אגב, עם ירידה ממוצעת שולית של 0.1%.

בספטמבר האחרון אגב, השיל ה-S&P500 לא פחות מ-5% מערכו.

הS&P500 ממש לא לבד. אם נחשב את ממוצע התשואות של מדד החברות הגדולות של ארה"ב, מדד הדאו ג'ונס, נגלה שבמהלך השנים 1950-2020 השיג מדד תשואה תשואה שלילית ממוצעת של 0.7%. הנאסד"ק סיפק תשואה דומה, ובאופן ממוצע מאז התחיל להיסחר (בשנת 1971) הוא השיג בחודשי ספטמבר תשואה שלילית ממוצעת בשיעור 0.6%.

תזות רבות נכתבו ונחקרו במשך עשרות שנים על ידי כלכלנים בכירים שניסו להסביר את התופעה, כאשר אחד ההסברים הנפוצים לאווירה השלילית בחודש זה היא העובדה שמנהלי ההשקעות חוזרים מחופשת הקיץ עם רעיונות חדשים במקום הקיימים, מה שמייצר מכירת חיסול של מניות בהיקף אדיר ומעורר בהלה בשוק – שממשיכה לגלגל ירידות.

הרשו לי להטיל ספק רב בהסבר הזה, מהסיבה הפשוטה שבתי ההשקעות אף פעם לא בחופש. קובעי מדיניות ההשקעות פועלים בקו ברור מאוד שאינו משתנה בטווח הקצר ומדיניות זו מיושמת מסביב לשעון על ידי אנשי דסק ההשקעות העובדים בצמוד לאנליסטים וכלכלנים בכירים. 

יהיה זה הגיוני יותר לנכס את הירידות התכופות בחודשי ספטמבר לעובדה שבכל העולם מתחילים בחודש זה את שנת הלימודים החדשה, שלפניה מתמודדים משקי הבית עם הוצאות "החופש הגדול" שנערמות. מדובר בהוצאות רבות שלא נמצאות בתזרים החודשי של משקי הבית, ורבים מהם נאלצים למשוך חלק מהחסכונות על מנת לעמוד בהחזרי התשלומים האלו. ועדיין, קשה להאמין שמשיכות בהיקף הזה מספיקות בשביל לדרדר את השוק אחורנית שנה אחרי שנה.

אז מה כן יכולה להיות הסיבה? כנראה שזו פשוט נבואה שמגשימה את עצמה. דמיינו לרגע שאתם פוגשים את הכריש הגדול ביותר בוול סטריט, זה שיודע לנבא את השוק באופן סדרתי, והוא מסביר לכם שהאינדיקטורים שלו מצביעים על כך שתיק ההשקעות שלכם בשווי מיליון שקל צפוי ליפול בחודש הקרוב ב-5% – ושבעצם אתם הולכים להפסיד 50,000 שקל החודש – מה תעשו? כנראה שתמשכו את ההשקעה שלכם בשיא.

כשהשוק באופן היסטורי מנבא ירידות בחודש הזה, יש מי שממהר למשוך את השקעותיו, מה שמוביל לירידות בשוק ההון, שמלחיצות עוד יותר את המשקיעים הקטנים שאינם בקיאים במתרחש ואלה מצטרפים לגל המשיכות. כך למעשה, הנבואה מגשימה את עצמה ו"אפקט ספטמבר" מתקבע לדורי דורות.

נבואות שמגשימות את עצמן בוול סטריט

חודש ספטמבר לא לבד. לוח השנה של המשקיעים עמוס בתקופות המזוהות ככאלו שמושפעות מנבואות שמגשימות את עצמן. נבואות אלו משמשות לעתים את מתזמני השוק שמחפשים "לעשות מכה" ולצאת מההשקעה לאחר תקופה קצרה. הנה כמה מהן:

תמכור במאי ותלך (sell in May and go away) – ביטוי שמקורו במחקר המתבסס על נתונים סטטיסטיים שנבחנו לאורך כ-60 שנה ומהם עולה כי בחודשי החורף (נובמבר-אפריל) עושה שוק ההון את הכסף הגדול – בעוד בחודשי הקיץ (מאי-אוקטובר) הוא בקושי עולה, ולעתים רבות אף יורד.

ראלי סוף שנה – ראלי סוף שנה זו תופעה של עלייה במחירי המניות המתרחשת ב…סוף השנה (בד"כ נובמבר ודצמבר). ואכן, מחקרים רבים שבדקו עשרות שנים אחורה בבורסות רבות בעולם הוכיחו שבמקרים רבים אכן יש תשואה חיובית גבוהה מהרגיל בחודש דצמבר ואף בנובמבר.

אפקט ינואר – תופעה זו מתבטאת בעליות בעיקר במניות הקטנות להבדיל מהמניות הגדולות בהם התופעה לא מופיעה כמעט אם בכלל. מחקרים רבים מראים שהתופעה אכן מתרחשת. בחלק גדול מהמחקרים האפקט מתקיים בעיקר בחציו הראשון של חודש ינואר, ובמחקרים המאוחרים יותר ניתן לראות שהוא מתנקז ממש לשבוע הראשון.

אפקט החגים – מחקר שבוצע ע"י פרופ' חיים לוי וד"ר גיא קפלנסקי גילה נתון מעניין מאוד: התשואה ביום המסחר האחרון לפני יום חג גבוהה בצורה משמעותית מהתשואה הממוצעת. המחקר הישראלי הראה שאנו לא שונים משאר העולם ובערבי חגים כמעט בכל מדינה ובכל חג התשואה על פי רוב גבוהה בצורה משמעותית יותר מהתשואה הממוצעת. ישנו אפילו שם לתופעה הזו והיא אפקט החגים (Holidays Effect).

מזג האוויר והקשר לשווקים – מזג האוויר משפיע בהחלט על המצב בשווקים, אם כי זו הנבואה היחידה שלא מגשימה את עצמה. מחקרים גילו שבימים שמשיים המשקיעים נוטים להיות שמחים יותר וכתוצאה מכך לפעול באופן שמוביל את השוק לעליות, לעומת ימים מעוננים שבדרך כלל מסתכמים בירידות. אז למה הנבואה הזו לא מגשימה את עצמה בפועל? כי בזמן שאני ישבתי ומכרתי מניות כי אצלי מעונן, ישב הברוקר בוול סטריט השמשי ורכש אותן.

אז האם אפקט ספטמבר יורגש גם השנה ונהיה עדים לעוד חודש של ירידות? כשהשוק תנודתי כל כך ותלוי במגוון רחב כל כך של אירועי מקרו עולמיים, נורא קשה לחזות זאת מראש. מה שבטוח זה שגם אם השוק אכן יירד, זו דווקא תהיה ההזדמנות להיכנס אליו ולא לצאת ממנו.