כיכר השבת ו'כלל ביטוח' בפרויקט מיוחד "יעוץ פנסיוני" – סדרת ראיונות מרתקת עם איש הביטוח והפיננסים של הציבור החרדי, חנוך הירשוביץ.
במגזין המיוחד, תקבלו סקירה מרתקת וראשונה במינה, על נקודת ההשקה בין הציבור החרדי לעולם הפיננסים והביטוח. חנוך הירשוביץ מנכ"ל 'הירשוביץ פתרונות' ומהסוכנים הגדולים של 'כלל ביטוח' במגזר החרדי מדבר על הכול. מסלולים כשרים של כלל ביטוח, הבעיות ההלכתיות בעולם הפיננסים, קופות הצדקה למיניהן וכלה בבורות הפיננסית הגורמת נזק רב לציבור החרדי.
* * *
בראיון הפותח שוחחנו עם הירשוביץ, על "מאחורי הקלעים", של המסלולים הכשרים בשוק הביטוח והפנסיה. על הפתרונות ההלכתיים ועל איסורי התורה שנחסכו בעקבותיהם מציבור היראים לדבר ה'.
כמעט שישים שנה עברו, בטרם הצליח הציבור החרדי לדאוג לקיומם של מסלולים כשרים בשוק הפנסיה. המאמצים היו קשים ונמשכו זמן רב. אך השאלה היא האם בסופו של דבר התבררו מסלולים אלו כמשתלמים? האם המעבר למסלולים הכשרים פוגע בתשואות? וגם, מדוע הסכימו מנהלי קרנות הפנסיה להפעיל מסלולים חדשים שלכאורה אינם מוסיפים להם לקוחות חדשים?
"הייתי בין המעורבים בייסודם של המסלולים הכשרים. היו אז אנשים יראים ושלמים שרצו להקפיד על קלה כבחמורה. הגיעו אלי פניות רבות בנושא. החלטתי בעצה אחת עם רבני בד"ץ העדה החרדית 'להמציא את הגלגל' כפשוטו". אומר הירשוביץ.
"בתחילה כמעט רפו ידינו. קרנות הפנסיה לא ששו להקים מסלולים ייעודיים לציבור החרדי, שהיה בעל כורחו שבוי בידן. כך שקשה לומר שהייתה היענות מיידית לדרישה שהעלנו. אני זוכר שהשאלה הראשונה שנשאלתי בזמנו, הייתה, "למה לנו להקים מסלולים חדשים שעולים לנו כסף, כאשר המהלך לא יוסיף לנו לקוחות?".
איך באמת משכנעים חברות שלבעליהן אין זיקה לשמירת מצוות, לבנות מסלולים חדשים מבלי שהדבר יניב להם רווחים?
"האמת שהיה קשה, אך גם כאן בסופו של דבר התקבלה ההחלטה על בסיס עסקי טהור. ברגע שאחת החברות החלה בכך, הצטרפו גם חברות אחרות שחששו מזליגת לקוחות. למעשה, כל החברות החלו בתחרות על הלקוח החרדי.
כיום, בסופו של התהליך, אנחנו נמצאים ברוך ה' במצב בו – אחרי שישים שנה – יכול יהודי חרדי להפקיד את כספו בקרן הפנסיה ללא כל חשש מאיסורי תורה".
שישים שנה לא היו מסלולים כשרים, מדוע להמציא את הגלגל? צצו בעיות כשרות שלא היו בעבר?
"זו שאלה מצוינת, שרבים וטובים שאלו אותי. כאן אולי המקום להבהיר בצורה חד-משמעית שאינה משתמעת לשני פנים: מי שכספו אינו מנוהל במסלול כשר, יכול לעבור איסורים רבים בעל כורחו."
"נתחיל עם הבעיות ההלכתיות, בהמשך אסביר מה השתנה בעולם הפנסיה בשנים האחרונות. כספי הפנסיה מושקעים כיום בשוק ההון. זאת אומרת שהכסף שלנו עובד בשבילנו. איך? מנהלי הקרן רוכשים עבור העמיתים מניות, אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות, אופציות ופיקדונות. עכשיו נניח שקרן הפנסיה רכשה עבורנו מניות בחברה שמחללת שבת או בחברה שמחזיקה חמץ בפסח. המניה היא למעשה שותפות שלנו באותה חברה, מה שהופך אותנו לשותפים באיסורי תורה כפשוטו."
"ונניח שקרן הפנסיה רכשה עבורנו אגרות חוב של חברה שאינה חתומה על היתר עסקה, במצב הזה נעבור על איסור ריבית. באגרות חוב ממשלתיות הבעיה פחותה שכן המדינה חתומה על היתר עסקה, ואם מדובר באג"ח של מדינה זרה אין בכלל בעיה שכן אין איסור להלוות לגוי בריבית."
וכאן באמת עולה מאליה השאלה הבאה: מה נשתנה? מה היה עד עכשיו? האם מי שחסך עד היום לפנסיה עבר על איסורי תורה?
"במשך שנים היו קרנות הפנסיה פחות נגישות לציבור. הציבור לא ידע היכן וכיצד הם משקיעים את כספו. החוסך הפשוט לא יכול היה לשנות את תמהיל ההשקעה. יתרה מזו, הוא לרוב גם לא יכול היה לעבור מקרן לקרן, ממסלול למסלול. כיום, הכול שקוף וברור. כולנו יודעים או לפחות יכולים לדעת, היכן כספינו מושקע."
"ואסור לשכוח שכוחו של הציבור החרדי גדל בצורה ניכרת, וישנה כבר אפשרות לעבור מקרן לקרן וממסלול למסלול בקלות. כל אלו אפשרו את המסלולים הכשרים. והכי חשוב, כיום יש בידנו את האפשרות להגדיר את המסלולים הכשרים מבחינה הלכתית."
"אפשר לומר שבשעה טובה 'איכשר דרא'. לא מדובר באיסורים קלים שאדם דש בעקביו. מדובר בבעיות הלכתיות ממשיות וקשות שברוך השם הצלחנו לפתור".
נרשמים לרשימת התפוצה ונשארים מעודכנים
הצטרפו לעשרות אלפים שנהנים מתוכן מקצועי ואיכותי עם ערך אמיתי בהתאמה אישית
איך באמת הצלחתם להתגבר על הבעיות ההלכתיות הקשות שתיארת?
"שני דברים עמדו לנגד עינינו כאשר ישבנו ליצור מסלול כשר. לדוגמא, כאשר ישבנו עם אנשי 'כלל ביטוח' עמדו בראש מעיינינו שני דברים עיקריים: א] שהציבור חייב להרוויח, אם הוא לא ירוויח לא כולם ייכנסו למוצר הכשר ובסופו של דבר, בטווח הארוך, ניצור נזק לחוסכים. ב] המסלול חייב להיות כשר למהדרין. אם לא יהיה זה המוצר המהודר ביותר, לא תהיה היענות מצד הציבור."
"שוב אני חוזר לשקיפות ולמהפכת המחשוב, מפני שהיא זו שסייעה לנו למצוא פתרונות הלכתיים להשקעות הכשרות. מהפכת המחשוב בשוק הפיננסי יצרה מוצרים חדשים כמו 'תעודות סל' (מכשיר פיננסי הצמוד למדד כל שהוא).
ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסים שע"י בד"ץ העדה החרדית השקיע שלוש שנות מחקר(!) בכדי ללמוד בצורה יסודית את כל ההסכמים המשפטיים של החברות שמנפיקות את תעודות הסל. רק אחרי שהדברים נחקרו לעומק, וכל ההגדרות המשפטיות לובנו לחלוטין, הגיעו רבני הבד"ץ למסקנה, כי מכיוון שהחברות המנפיקות את תעודות הסל לא מחויבות לרכוש מניות בחברה מסוימת, רכישת תעודת סל אינה נחשבת רכישת שליטה או בעלות בחברה העוברת על איסורי תורה".
האם תעודות הסל, פתרו את כל הבעיה?
"הן פתרו את בעיית ההשקעה במניות. אך במסלולים הכשרים משקיעים גם באג"ח מדינה וגם במוצרים פיננסיים סינטטיים כמו אופציות, חוזים ופיקדונות".
זה לא מעלה את הסיכון?
"ממש לא. להיפך, זה מצמצם את הסיכון, משום שתעודות הסל מאזנות. השיטה בה מסתמכים על מדדים ועושים שימוש במוצרים מחקים, נפוצה היום מבעבר. מנהלי השקעות רבים הבינו שלא פשוט 'להכות את המדד'. לכן הם בוחרים בהצמדה למדד שלאורך זמן, בטווח הארוך, נותן תשואה טובה ומפזר את הסיכונים.
כך עובדים המסלולים הכשרים של 'כלל ביטוח'. ברוך ה', אפשר לראות שהשיטה פועלת כהלכה תרתי משמע, והחוסכים במסלולים הכשרים של 'כלל' מרווחים תשואה נאה על החיסכון".
ישנם קבוצות בציבור החרדי, שלא מספיק להם ההכשר הרגיל, מדוע?
"בגדול אפשר לומר שהם לא רוצים להסתמך על היתר עסקה או שהם רוצים היתר עסקה על כל מוצר ומוצר. זה לא דבר קל וגם לא ברור שיש בו הכרח. אבל גם עבורם מצאו בבד"ץ פיתרון וישנו מסלול שבנוי על אג"ח מדינה ואופציות בלבד. בלי תעודות סל ובלי היתרי עסקה, כאן מדובר במסלול שבטווח הארוך יותר מסוכן".
להירשוביץ חשוב מאוד להבהיר כי "ישנם אנשים שעוברים ממסלול אחד למסלול אחר בגלל שמועות. הם שמעו בבית הכנסת או בכוילל שזה כשר יותר וזה כשר פחות. אבל הם לא לוקחים בחשבון את השלכות המעבר".
תן דוגמא
"למשל, ישנן קרנות פנסיה שבחלק הביטוחי שלהם יעניקו באותו מחיר כיסוי הרבה יותר גדול למשפחה במקרה של פטירה לא-עלינו ולא-עליכם. כשמדובר במשפחה חרדית ברוכת ילדים, זה יכול להיות קריטי. כך שלפני שעוברים מחברה אחת לאחרת, כדאי לבדוק טוב טוב את כל ההשלכות. מה גם שכאמור, ישנם מסלולים מסוכנים יותר לטווח הארוך".
