הסיבוב הראשון בבחירות הדרמטיות בצרפת ומה שבא בעקבותיהן מעורר סימני שאלה רבים בקשר לעתידה של צרפת, אבל היי, בעוד פחות מחודש תחל בפריז האולימפיאדה וזו כבר מעוררת הרבה תקווה כנהוג בכל עיר ש"זכתה" לארח את אירוע הספורט הגדול ביותר בעולם.
כתבתי "זכתה" במירכאות ועד סוף הטור אתם תוסיפו להן מירכאות כפולות ומכופלות. שימו לב שזו תהיה הפעם השלישית בה מארחת פריז את המשחקים האולימפיים, מה שמעניק לנו הזדמנות מצוינת לחזור ולתהות עד כמה מסייעת אולימפיאדה לכלכלה שמארחת אותה וביתר שאת, לעיר שבה היא מתקיימת.
ברשותכם לא אוכל להתעלם מהבחירות בצרפת ומהמהומות ברחובות משום שיש להן משקל של ממש לעניין בו אעסוק בפסקאות הבאות. אך קודם, בטרם נדון במאקרו כלכלה, בואו נדבר על המיקרו. מי שיעקוב אחר שוק ההון בתקופות של אירועי ספורט מיתיים, דוגמת המשחקים האולימפיים, המונדיאל, משחקי החורף וכדו', יגלה עליית מה בשערי מניותיהם של מותגי על בעולם הספורט כמו נייקי, אדידס, ריבוק, פילה, ספידו ועוד.
יש בכך הגיון רב. מותגים אלה מפרסמים בימי התחרות ואף מעניקים חסות למשחקים, לקבוצות ולמתמודדים. כך שיש להם נוכחות ובולטות תקשורתית גדולה יותר בימים הללו. הצרכן הממוצע (כמו גם המשקיע), נוטים לחשוב שהשימוש במותג יהפוך אותם זריזים, חזקים, מהירים ויפים כמושאי ההערצה שלהם והם מגדילים רכישות ואחזקות.
אולי כדאי לתת על כך את הדעת. אך הייתה זו הערת שוליים שנוגעת למחזיקי המניות ויצרניות המותגים, ואין לה קשר למיקום בו נערכת האולימפיאדה. עתה, ברשותכם, אחזור לנושא לשמו התכנסנו – האולימפיאדה בפריז ואולימפיאדה בכלל. הנחה רווחת היא שאירוח אולימפיאדה מיטיב עם העיר המארחת. מסיט אליה השקעות עתק, משפר את תשתיותיה, מזרים בעורקיה דם תיירותי תוסס ומרווה את עסקיה במטבע זר והכנסות חריגות ולא צפויות. על הדרך הוא גם מפחית דרמטית את האבטלה ומשפר את מעמדה הבינלאומי. האמנם?
נרשמים לרשימת התפוצה ונשארים מעודכנים
הצטרפו לעשרות אלפים שנהנים מתוכן מקצועי ואיכותי עם ערך אמיתי בהתאמה אישית
כדי לקצר סיפור ארוך אגיע כבר עכשיו לשורה התחתונה: מדובר באגדה אורבנית. מעטות הן הערים שיצאו נשכרות מהמשחקים האולימפיים. רוב המקרים נגמרו בהפסד כואב וצורב. המקרה של אתונה 2004 הוא אחד הקשים שבהם. אסקור כאן בקצרה מספר אולימפיאדות על ציר הזמן: אולימפיאדת לונדון 2012, שהתקיימה זמן קצר לאחר המשבר הכלכלי העולמי, תרמה תרומה משמעותית לענף הנדל"ן של המטרופולין הבריטי, אך עונת התיירות של אותה שנה הייתה קטסטרופה של ממש עבור העיר הענקית.
אולימפיאדת בייג'ין 2008 הייתה הזדמנות עבור הסינים לשבור שיא עולמי עם השקעה של 40 מיליארד דולר. סכום שלא הושקע לפני ואחרי. אי אפשר לומר שמדובר בכישלון כלכלי, אך אפשר לומר שמדובר בהוצאת ענק שהצליחה להציג את סין כמעצמה עולה, וזו כנראה הייתה מטרתה כשלקחה על עצמה את האירוע הבינלאומי הזה.
לא כל הנוצץ – זהב
אולימפיאדת אתונה 2004 הייתה מכה אחת יותר מדי לכלכלה היוונית. ההוצאה העצומה – כ־15 מיליארד דולר בחישוב סופי, תרמה לכך שיוון נכנסה לגירעון שרק הלך וגדל עד שהגיע לשיא, כאמור, במשבר הכלכלי העולמי והשלכותיו בעשור השני של המאה ה־21. אולימפיאדת סידני 2000 הביאה לירידה בתפוסת המלונות באוסטרליה כולה ובסידני במיוחד. זאת מעבר לעלויות הגבוהות שהוטלו על העיר בגינה.
ואם נחזור במנהרת הזמן הרבה שנים לאחור, אפשר יהיה לציין את הכישלון הקולוסאלי של אולימפיאדת מונטריאול 1976 שהכניסה את קנדה לסחרור כלכלי, גירעון ענק וחוב עצום בגובה 1.6 מיליארד דולר, סכום "אסוני" במונחי שנות השבעים של המאה הקודמת.
אז נכון, הדעה הרווחת היא שמגה אירועים דוגמת האולימפיאדה הם הזדמנות לעשות כסף. אבל המציאות היא שלא כל מה שנוצץ – זהב. גם לא מדליה אולימפית.
