את התלונות על כך שבסוף הכסף נשאר המון חודש אולי הכרנו כבר לפני שנים רבות, אבל ההשתוללות האינפלציונית בשנה האחרונה הפכה אותן לנכונות ונפוצות הרבה יותר. שחיקת ערך הכסף הביא לכך ששכירים רבים הגיעו למעסיקיהם בדרישה להעלות את שכרם – וברוב המקרים הדרישה אף התקבלה.

במקביל, הלך והתחזק הכוח והתמיכה שזוכים הארגונים הפועלים לקידום יוזמות חקיקה שעיקרן העלאת שכר המינימום. אם לא פיזור הכנסת בחודש האחרון, לא מן הנמנע שהיינו מגלים בקרוב ממש "בשורה" העוסקת בהעלאת שכר המינימום ל- 40 שקל לשעה.

ובכן קוראים נכבדים, מדובר בלא יותר מאשר טעות ענקית שבסופו של תהליך עולה לעובדים ביוקר. הסיבה לכך פשוטה. ככל והוצאות השכר של המעסיק יגדלו, הוא יצטרך לחסוך ממקור אחר על מנת לא לעבור להפסד. אז השכר אולי יעלה, אבל במקביל גם תצוץ התייעלות שתפגע בעובדים.

במבט כלכלי ועסקי קר, העובד הוא "מוצר" שיש לו ערך מסוים שמגולם בתלוש המשכורת שהוא מקבל. ככל והוא שווה יותר, הוא יוכל לדרוש זאת מהמעסיק ובקשתו אכן תתקבל. אך מה אם מדובר בעובד מתחיל חסר ניסיון, או כזה שבאופן כללי ביצועיו נחותים מהממוצע? מובן מאליו שהוא ימצא את עצמו מחוץ לעסק במידה ושכר המינימום ידרוש ממעסיקו לשלם לו יותר מערכו הריאלי.

על הטיעון הזה שבים וחוזרים כלכלנים שוב ושוב בכל פעם שהשיח סביב שכר המינימום צף מחדש. היטיב להגדיר זאת בעבר איש התקשורת הלל גרשוני, כשהמחיש זאת לבית ספר שתנאי הסף ללימוד בו הוא ציון 70 במבחן. זה אמנם יהיה בית הספר "הכי טוב", אך על הדרך גם ייפלטו עשרות תלמידים חלשים לרחוב. כך גם שכר מינימום גבוה, מביא לפליטתם של עובדים רבים מהשכבות המוחלשות ביותר לאבטלה ומצוקה כלכלית נוראית. 

במקרה שלנו אגב, המציאות גרועה עוד יותר. בית הספר הוא גם זה שהעיף לרחוב עשרות תלמידים חלשים והוא גם לא הטוב ביותר. רף הציונים פשוט השתנה ובמקום הטווח שנע בין 0 ל- 100, הציון החדש נע בין 70 ל- 170. הרי אף אחד במקצועות ובתפקידים הנחשקים לא יוותר על העלאת השכר ששאר העובדים במשק נהנים ממנה.

כך נפגע העובד מהעלאת השכר

הטור הזה אולי מכעיס קוראים רבים ממעמד הביניים ומטה, אך העובדות לא משקרות. העלאת שכר העובדים, בכל דרגה ומעמד ולא משנה באיזה סקטור, יביא אך ורק לפגיעה בעובדים – כאשר החלשים מביניהם יהיו הראשונים לספוג את המחיר. הסיבות לכך רבות ומגוונות, והנה חמש מהן:

1. ספירלת שכר-מחיר – ספירלת שכר הוא מונח פיננסי המתאר מצב בו אנו מרגישים שהכסף נגמר לפני החודש ולמעשה יוקר המחיה מחייב אותנו להכניס הכנסה משמעותית יותר ולכן דורשים מהמעסיק העלאת שכר – ובכך מאיצים את המשך גל ההתייקרות במשק.

לדוגמה: נניח שעובדי הייצור של פסטה אסם הרגישו חנוקים בסוף החודש וביקשו העלאת שכר, ונניח שהמעסיק האדיב שלהם אישר זאת, על מנת לממן את הגדלת הוצאות התפעול שלו הוא כמובן יידרש לייצר לעצמו הכנסה נוספת – שתגיע בצורה של העלאת מחירי הפסטה. בשלב זה כמובן נרגיש שוב חנוקים, נבקש העלאת שכר נוספת וחוזר חלילה. ומכאן מקור המונח "ספירלת שכר".

2. רובוטים ובינה מלאכותית – מה שעד לפני שנים בודדות נראה היה כמו תיאור לסרט מדע בדיוני, כבר הספיק להשתלט על ענפים ושירותים רבים במשק. יותר ויותר חברות וארגונים מטמיעים טכנולוגיות AI ורובוטים למגוון תפקידים בארגון. זה מתחיל במסכי ההזמנה האוטומטיים שאנו נתקלים בהם ביותר ויותר במסעדות וחנויות מזון מהיר, ממשיך לרובוטים שמחליפים בני אנוש בפסי הייצור במפעלים ומגיע אפילו לפירמות הייעוץ הגדולות בעולם שמשתמשים בבוטים שיודעים לנתח בפרומיל שנייה נתונים שאלף אנליסטים לא יצליחו לנתח בפרק זמן מהיר כל כך.

תעשיית הרובוטיקה הארגונית מתפתחת בקצב מסחרר וככל ועלות המעביד להעסקת עובדים יעלה, יזנק הכדאיות בהחלפת עובדים באותם רובוטים. התהליך הזה כבר מורגש היום היטב כמעט בכל עסק, כאשר "אוטומציה" הפכה למילת קסם שמסמלת שרשרת פעולות שנעשות אוטומטית על ידי טכנולוגיה שהשימוש בה זול להפליא. ככל ועלות המעביד בתלוש של העובדים השכירים יעלה, כך גם נראה יותר ויותר רובוטים "יקרים" ו"חכמים" מחליפים אותנו במגוון תפקידים.

3. הרעת תנאים – העלאת שכר העובדים מעמיסה על העסק הוצאות נוספות שדורשות מהמעסיק להתייעל. ההתייעלות תכלול בדרך כלל כמעט כל קיצוץ אפשרי. החל מהפסקת תהליכים של גיוס עובדים (כך שפחות עובדים יצטרכו לייצר יותר), דרך ביטול ימי גיבוש וחופשה ועד למעקב צמוד על ביצועי העובדים בזמן אמת. 

4. השלמה לשכר מינימום – אם אתם לא עובדים במגזר הציבורי, אתם כנראה לא מכירים את המונח "השלמה לשכר מינימום". מדובר באחת הרעות החולות במשק ששווה טור נפרד. בקצרה: תלוש המשכורת של עשרות אלפי עובדים בישראל (רובם כאמור מהמגזר הציבורי) בנוי מעשרות רכיבים ושורות שמסתכמות במשכורת נטו של חמש ספרות – אך בסיס השכר עצמו עומד בדרך כלל על אלף-אלפיים שקל. לכן השורה הבאה בתלוש היא "השלמה לשכר מינימום", שהיא למעשה הכנסה הנובעת מכורח חוק שכר מינימום. בשורה הזאת משלים המעסיק את הפער שבין שכר הבסיס של העובד לבין שכר המינימום הקבוע בחוק. רק אחרי זה יצוצו עשרות שורות ההכנסה הנוספות – מ"פרמיה" ו"בונוסים", דרך "דמי כלכלה" ו"קצבת נסיעה" ועד להסדרים קיבוציים שונים בהתאם לוותק העובד.

המשמעות היא שכל העלאה בשכר המינימום מעלה אוטומטית את תלושי המשכורת של רבבות עובדים ומועסקים ששכרם מלכתחילה גבוה מהשכר הממוצע במשק. הכסף הזה יוצא מקופת המדינה, שבתורה תייקר את המסים על מנת שמישהו יממן את זה. ואם לא די בכך, אותם עובדים ימשיכו לפזר את הכסף הזה בקניית מותרות ויזניקו עוד יותר את האינפלציה.

5. מיסוי נטו – בנוסף לכל האמור לעיל, אל לנו לשכוח שלא משנה בכמה השכר שלנו יעלה תמיד תנכה ממנו המדינה מסים, דמי בריאות וכדו'. זאת, בנוסף לעלות המעביד שהעובד פחות מכיר ומודע לו. המשמעות היא שבזמן שהמעסיק מעלה לעובד את השכר ב- 1,000 שקל (עלות מעביד) וידרוש מהעובד תפוקה נוספת בשווי 1,000 שקל, העובד יקבל בפועל 300 שקל במקרה הטוב.

מעבר לכך אסור לנו לשכוח שהעלאת שכר לעובדי הביניים ומטה בחברה, תייצר שינוי מעמדות ותפגע בעובדים הבכירים בחברה. חוקרים שעקבו אחרי נתוני התעסוקה בחברות הגדולות במשק בכל פעם שנרשמה בהן העלאת שכר, גילו כי ככל והשכר עלה כך קטן היקף הבונוסים והיעד הורחק עוד. אם פעם היה עובד בזק צריך לסגור X עסקאות בשביל לקבל בונוס, כעת היעד הוכפל ושווי הבונוס נשאר זהה.  הדבר נכון לכל עסק ויעדיו, גם אם הם לא מכירת מוצרים ללקוחות קצה. 

התוצאה היא מרמור בקרב העובדים, ירידה בתפוקה ופגיעה נוספת בכיס החברה – שבעצם מוצאת את כל הסיבות המצדיקות לייעל שוב את החברה, על חשבון העובדים כמובן.

הפתרון בשליטת המדינה

כל זה כמובן לא אומר שהעובדים החדשים והזולים צריכים להתמודד לבד עם מציאות אינפלציונית שבה גובה השכר נשאר במקום בזמן שיוקר המחיה מזנק בעשרות אחוזים. אבל זה בהחלט אומר שהעלאות שכר ממש לא יפתרו את הצרות של העובדים האלה. הפתרון במקרה הזה נמצא רק בידיים של המדינה.

החלטת שר האוצר אביגדור ליברמן בעקבות מחירי הדלק המטורפים היא דוגמה מעולה לכך. מדובר בהחלטה שאמנם פחות מורגשת בגלל שלמרות זאת המחיר זינק ליותר מ- 8 שקל לליטר, אבל אם לא ההחלטה הזאת היינו משלמים עכשיו אפילו יותר מ- 9 שקל לליטר. ליברמן ראה את מחירי הדלק מזנקים והחליט שהחל מנקודה מסוימת מס הבלו "מושבת" ולא עולה יחד עם מחיר הדלק. בכך הוזל מחיר הדלק משמעותית.

באותה מידה יכולה המדינה להכריז על ביטול המיסוי ודמי ביטוח לאומי על רכיב מסוים של תלוש המשכורת למי שמשכורתו נמוכה מהשכר הממוצע במשק. במקרה כזה ירוויחו המעסיקים עובדים רגועים ויציבים יותר כלכלית שסוגרים את החודש מבלי להעמיס עוד על הוצאות העסק. התוצאה תהיה תפוקה טובה יותר וזינוק בשולי הרווח של העסק. הרווחיות בעסק תמנע את הצורך בייקור המחירים לצרכן – ובכך תיעצר גם האינפלציה.

אז איפה נכון להשקיע?

עם כל הכבוד לתכניות כלכליות שהמדינה עשויה לאהוב (או שלא), כולנו יודעים היטב מה הסיכוי שהמדינה אכן תיישם את הרעיון הזה. אז למה בכל זאת טרחתי לכתוב את כל הטור הזה? בגלל שאני סבור שאפשר ללמוד מזה הרבה מאוד ולייצר לעצמנו ערך.

מהטור הזה למדנו שני דברים חשובים:

הדבר הראשון הוא, שחברות הבינה המלאכותית וענף הרובוטיקה מאיימות על מקום העבודה שלנו. קרי: הם העתיד. יש לכם כסף פנוי להשקעות? התחילו בלבחון השקעות בענפים אלו. אל תשכחו כמובן לוודא שאתם נכנסים במחיר טוב ולא ש"מכפיל הרווח" של המניה מתמחר כבר את ההצלחה הצפויה בעוד עשור.

בנוסף, למדנו שהדבר הנכון ביותר כעת זה להשקיע בהון האנושי שלנו. תלמדו ותצברו ניסיון במקצועות שבהן ההון האנושי שלכם לא יכול להתחלף בקלות ובמהירות על ידי רובטים ובינות מלאכותיות. לפני שאתם בוחרים תחום מקצוע, תבררו עליו היטב ותישארו במעקב בלתי פוסק על הערך הייחודי שההון האנושי שלכם נותן לחברה ולארגון. רק ככה תצליחו בעולם התעסוקה העדכני.