מאניה דפרסיה היא הפרעה דו-קוטבית. זו הפרעה נפשית המתאפיינת בגלים של שינויים – לעתים קיצוניים מאד – במצב הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות…
ומדוע אני מתעניין בזה? לא בגלל שהחלטתי ללמוד פסיכיאטריה, אלא בשל כך שאני מלווה משקיעים רבים בשוק ההון. במסגרת הזו גיליתי שכמעט כל השותפים של הלקוחות שלי סובלים ממאניה דפרסיה.
בנג'מין גראהם – היה כלכלן בעל השפעה ומשקיע מקצועי. על תלמידיו המפורסמים נמנה גם המיליארדר והמשקיע האגדי וורן באפט. כאשר הסביר גראהם את רעיונותיו הוא בחר להשתמש בדימוי של "מר שוק":
כאשר אתה רוכש מניה בבורסה, אתה רוכש בעלות על חלק מעסק. בעסק שרכשת ישנו שותף בשם מר שוק. השותף הזה סובל ממאניה דפרסיה. יום אחד הוא סובל מאופטימיות יתר ובאותו יום הוא ימכור לך את הסחורה ביוקר, וביום אחר הוא נמצא בדיכאון ומציע למכור לך את חלקו בזול.
כדי לא להתפתות לכל הצעה של "השותף" וכדי לא להיות מושפע מכל תנודה שקיימת בשוק ההון, צריך קור רוח וניסיון רב. כאשר המשקיע יודע שהוא בדק את המניה שקנה ביסודיות רבה, קל לו לא להיות מושפע מכל שינוי בשוק אלא להתמיד בהשקעה ואף לדעת לנצל את מצבי הדיכאון של השוק (השותף).
מניסיון של שנים בליווי משקיעים רבים, הבחנתי שכאשר הלקוח (המשקיע) מלווה על-ידי איש מקצוע במהלך הדרך, או שהוא משקיע דרך גופים שמנהלי ההשקעות שלהם בעלי ניסיון רב, הוא מצליח ברוב המקרים לקנות מניות טובות ולא להתפתות לתנודתיות הרבה של השווקים.
למעשה, קשה מאוד לרכוש ניסיון מבלי לעשות טעויות. ולכן, הליווי של אנשי מקצוע וההשקעה דרך מנהלי השקעות שצברו שנים של ניסיון, מקטינה משמעותית את הסיכוי להיפגע מהבעיה הפסיכיאטרית של השוק.
וכאן אולי המקום להזכיר את העצה שוורן באפט, תלמידו המובהק של ב'נגמין גראהם, נתן בחינם: "הרעיון המרכזי בהשקעה בבורסה הוא בחירת מניות של חברות טובות במחירים טובים, ולהישאר עם ההשקעה הזו כל עוד הן חברות טובות".
