דחיית מס עשויה להניב לכם תשואה מכובדת, רק בגלל שישבתם על הגדר ולא עשיתם כלום. במאמר הזה נסביר גם איך.

אלברט איינשטיין הוא הפיזיקאי היהודי המפורסם ביותר בכל הזמנים. לא מעט שיטות והמצאות גאוניות מיוחסות לו, לצד אינספור משפטים ואמירות מחכימות. "ריבית דריבית" הוא אחד המושגים שזכה גם הוא לפתגם משלו. איינשטיין הגדיר זאת כ"פלא השמיני בתבל" והוסיף כי "מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא – משלם".

אחרי הטור הקודם שלי על ריבית דריבית, אתם בטח מבינים למה איינשטיין הגדיר את הריבית דריבית כפלא השמיני בתבל. השבוע, אסביר לכם מהי הדרך הנכונה ביותר למנף את הפלא הזה – ולהנות ממנו עשרות מונים.

בשתי מילים: דחיית מס.

כמו כל הכנסה החייבת במס, גם התשואות שההשקעות שלנו בשוק ההון מניבות חייבות מס. מדובר ב"מס רווחי הון" שנכון להיום עומד על שיעור של 25% מהרווחים שלנו בתיק ההשקעות.

בשונה מהכנסה חודשית קבועה עליה נחוייב במיסוי מדי חודש, או הכנסה ממכירת דירה עליה נחוייב במס במועד העסקה, בשוק ההון אנו עשויים למצוא את עצמנו לעתים רבות עם כסף ש"שוכב" ומייצר עבורנו תשואה בכל רגע נתון למשך שנים ארוכות מאוד. בהתאם לכך, קבע המחוקק כי החובה לשלם את המסים על רווחים מהשקעות בשוק ההון חלה רק לאחר התרחשות "אירוע מס".

כך לדוגמה, נחוייב בתשלום מס רווחי הון לאחר מכירת ניירות הערך שלנו. בהתאם לכך, אם נמכור היום מניות שקנינו לפני חצי שנה, נייצר "אירוע מס" שבגינו נחוייב במס רווחי הון על 25% מהתשואה.

אבל זה ממש לא אומר שאנו חייבים להגיע למצב שבו נוצר "אירוע מס". כיום ישנם מכשירי השקעה רבים המאפשרים לעבור בין מסלולים מבלי שהמעבר ייצר "אירוע מס" (לדוגמה: "קופת גמל להשקעה" ו"פוליסה פיננסית").

וזה בדיוק השלב שבו ה"ריבית דריבית" עושה בשבילנו עבודה כפולה. ככל ונבחר לדחות את אירוע המס יותר ויותר, אז גם רכיב המס בתשואה שהרווחנו ייצר עבורנו הכנסה.

על מנת להבין את הפער, ניקח לדוגמה שני משקיעים שהשקיעו סכום זהה לתקופה זהה – ואף הניבו את אותה התשואה. 100 אלף שקל, למשך 18 שנה, עם תשואה ממוצעת של 10% בשנה לפני ניכוי מס ודמי ניהול.

עוד כתבות בסדרה:

• מה זה "ריבית דריבית" ואיך מרוויחים תשואה על תשואה?
• חיסכון לעומת צריכה: הגרף הזה ישאיר אתכם פעורי פה
• 4 טיפים שיהפכו אותך לוורן באפט הבא

הראשון יצר בכל סוף שנה "אירוע מס" והמשיך להנות מהריבית דריבית, אם כי בניכוי תשלומי המסים. לאחר 18 שנה הוא משך את כל החסכונות הצבורים לצורך חתונת בנו וקיבל בחשבון הבנק 372,404 שקל (לאחר ניכוי מס רווחי הון, לפני ניכוי דמי ניהול).

השני לעומת זאת, נמנע לאורך כל התקופה מתרחיש של "אירוע מס" ונדרש לשלם את מס רווחי ההון רק בסוף התקופה, לאחר 18 שנה. למרות שהשקיע סכום זהה וקיבל תשואה זהה – בסוף התקופה הוא קיבל ביד 441,993 שקל (לאחר ניכוי מס רווחי הון, לפני ניכוי דמי ניהול, כנ"ל).

הפער בתשואות נוצר כאמור כתוצאה מהצבירה הגבוהה יותר בתיק ההשקעות שטרם נוכה ממנו מס. בעוד המשקיע הראשון שילם מס של 2,500 ש"ח בתום השנה הראשונה (25%) והתחיל את השנה השנייה עם 107,500 ש"ח – מקבילו שדחה את אירוע המס התחיל את השנה השנייה עם 110,000 ש"ח. כל שנה המשיך הפער לגדול יותר ויותר – תוך שהשני חוגג מאפקט הריבית דריבית על כל הקופה.

כך, הרוויח האחרון 69,589 שקל מבלי לעשות כלום. לא פלא?

זה גם ההסבר לעושרו העצום של יו"ר ברקשייר התאוויי וורן באפט, אבל את זה נשאיר כבר לשבוע הבא…